חסון ואח' נ' המועצה המקומית דאלית אל כרמל ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה ולפטור מהפקדת ערבון.

הבקשה :

1.המבקשים עותרים למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקשים הם פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, כב' השופטת פיינסוד-כהן, מיום 3.11.11, במסגרתו דחה בית משפט קמא את התביעה ואת ההודעות לצדדים שלישיים בקובעו, בין היתר, כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעות בתכנון ובביצוע העבודות בכביש. בית משפט קמא חייב את התובעים בהוצאות כל אחת מהנתבעות בסך של 2,000 ₪.

בית משפט קמא קבע בפסק הדין כי גדרה של המחלוקת בין הצדדים, כפי שהותווה בכתב התביעה ובתצהירי התובעים, הינה שאלת האחריות להצפה וגובה הנזקים, בסך נטען של 66,394 ₪, שגרמה ההצפה לרכוש. עוד נקבע, כי לא הובאה בפני ביהמ"ש ראייה לגורם להצפה וכי בעניין תיכנון ובניית הכביש, פעלו הנתבעות בסבירות ולא נמצא, כי מי מהנתבעות עשתה מעשה שלא היה עליה לעשותו או נמנעה ממעשה שהיה עליה לעשותו.

2.בבקשה, הנתמכת בתצהירי המבקשים, טוענים המבקשים למצב כלכלי קשה. לטענתם, מאז קריסת בית העסק שלהם בשנת 1999, הם לא מצליחים להישתקם. כן נטען, כי המבקש מס' 2 עבד כשכיר בחברת אגד עד לשנת 1997, וכי את כספי הפיצויים שקיבל השקיע במסעדה וכי כאשר הוצפה המסעדה, בארוע העומד בבסיס התובענה שנדונה בבית משפט קמא, ירדה כל ההשקעה לטמיון וכיום אין למבקש 2 מקור הכנסה כלשהו. לטענת המבקש הוא סובל מנכות צמיתה ומזה כשנה אין ביכולתו לעבוד עקב פגיעה בעבודה, לאור גילו המתקדם ובשל מצבו הרפואי ומזה מספר שנים רב, הוא מוגבל בבנק ואין ביכולתו לנהל חשבון בנק.

לבקשה צורפו מסמכים רפואיים באשר למצב הרפואי הנטען, אישור על דרגת נכות צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 1.9.10.

בשנת 2008, לאחר ארוע ההצפה, החלה המבקשת 1 לעבוד כעובדת ניקיון והיא משתכרת סך של כ-4,000 ₪ לחודש, מתוכם מחזירה היא הלוואות לבנק בסך של כ-2,000 ₪ לחודש.

המבקשים טוענים עוד, כי ייצוגם המשפטי על ידי בא כוחם בהליך זה, מבוסס על אחוזים מסכום הפיצוי שיקבלו.

לבקשה צורפו תלושי שכר של המבקשת לחודשים 7-12/11 ולחודש 1/12, מהם עולה כי היא אכן משתכרת סך של כ-4,000 ₪ לחודש וכי משולמים לה דמי נסיעות ומופרש לטובתה ביטוח מנהלים. כמו כן צורפו לבקשה דפי חשבון בנק, מחשבון עו"ש הרשום על שם המבקשת, מהם עולה יתרת חובה של כ-10,000 ש"ח בחודש וכן דף שערוך ריכוז יתרות לחשבון הבנק של המבקשת ממנו עולה השקעה בניירות ערך שכירים ביתרה משוערכת של 17,380 ₪.

3.המשיבות הגישו תגובות בהן הן מתנגדות לבקשה. בין היתר נטען, כי לא הוצגה כל הוכחה בדבר חוסר יכולת כלכלית אמיתית להפקיד את הערבון וכי אף ההוצאות המתונות (כלשונם), אשר נפסקו על ידי בימ"ש קמא, טרם שולמו על ידי המבקשים.

כן טוענות המשיבות, כי פסק דינו של בית משפט קמא הינו חד משמעי וברור וכי סיכויי הערעור קלושים המה.

המשיבה 3 טענה עוד, כי הערעור הוגש באיחור, אולם הטענה לא פורטה ולא הובהרה ולכם לא אתייחס אליה.

הפן הנורמטיבי:

4.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

5.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד - לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה. ראו: רע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008); רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007, נמצא באתר ביהמ"ש העליון).