חנדוקלו נ' עירית באקה אל-גרבייה-ג'ת - הועדה הממונה לניהול ענייני העירייה

פסק דין

מבוא:

1.תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב מעידתו ברחובות הכפר ג'ת. לטענת התובע, ביום 23.4.2010 הלך התובע באחד מרחובות הכפר ג'ת, בדרכו למסגד "אלביאן" ותוך כדי הליכה, נתקל הוא בברגים של עמוד חשמל שפורק ע"י הנתבעת הניצבים על המדרכה, נפל ונפגע בברך רגל ימין (סעיף 3 לכתב התביעה). לטענת התובע, החל הוא לסבול מכאבים ומנפיחות בברך, ולפיכך הוא פנה לקופ"ח בכפרו שם אובחנה אצלו נפיחות קלה ורגישות, שטפי דם תת עוריים והגבלה בכיפוף הברך (סעיף 4 לכתב התביעה).

2.לטענת התובע, הוא טופל בתחבושות למשך שבוע, הופנה לטיפולי פיזיותרפיה שנמשכו מיום 7.5.2010 ועד ליום 18.6.2010. לטענת התובע, עד ליום הגשת התביעה הוא ממשיך לסבול מכאבים עקב הפגיעה בתאונה.

3.לטענת התובע, התאונה נגרמה בשל רשלנות הנתבעת אשר הותירה ברגים בולטים מעל פני המדרכה עליה הולכים הולכי רגל, ולפיכך היא נושאת בחובת פיצויו בגין נזקיו שנגרמו לו: כאב וסבל, עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) והוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד).

4.בכתב ההגנה, כפרה הנתבעת בטענות התובע. היא כפרה בעצם אירוע התאונה וטענה, כי בכל מקרה אינה בעל הדין הנכון מאחר ועל התובע היה להגיש תביעתו כנגד חברת החשמל שעקרה את עמוד התאורה מן המקום. עוד טענה הנתבעת כי התובע תרם בהתנהגותו לתאונה, ועל כן יש לייחס לו רשלנות תורמת מכרעת. עוד הוסיפה הנתבעת וטענה, כי הנזקים הנטענים ע"י התובע מוכחשים או מוגזמים.

הראיות:

5.התובע העיד בפניי, וחזר על גרסתו. כמו-כן העיד בפניי מר ג'מאל ותד, אשר העיד כי ביום האירוע הוא פגש את התובע בכיכר בכפר ג'ת כאשר התובע חלף על פניו. לטענתו "לאחר 4-5 דקות חזר וראיתי שהוא צולע, ושאלתי אותו מה קורה והוא אמר שהוא נפל ליד המכולת.. כששאלתי אותו למה הוא נפל הוא אמר לי שיש ברגים בריצפה ושהוא נפל על ברכיו" (עדותו של מר ותד בעמוד 9 שורות 28-30 לפרוטוקול).

6.מטעם הנתבעת העיד מר מוחמד אבו נאסר, עובד בעירייה.

המחלוקת

7.נראה, כי לאור האמור בכתבי הטענות שהגישו הצדדים אלה השאלות השנויות במחלוקת:

א)האם נפל התובע כטענתו, בשל המפגע לו הוא טוען, דהיינו - ברגים שבלטו מרצפת המדרכה.

ב)האם הנתבעת התרשלה כאשר הותירה את הברגים בולטים.

ג)מהו שיעור האשם התורם שיש לייחס לתובע.

ד)מהו שיעור נזקיו של התובע.

נסיבות האירוע, כפי טענת התובע:

8.כאמור, טוען התובע כי הוא נפל בשל ברגים שבלטו מרצפת המדרכה (המתועדים בתמונות ת/1), בהם נתקל כאשר הוא התקרב למכולת ( עמוד 3 לפרוטוקול). עפ"י עדותו נתקל התובע בבורג שסומן 1 בתמונות ת/1 והמכה בברך ימין קיבל לאחר שנפל על בורג שסומן 2 בת/1 (ראו עדותו של התובע בעמוד 6 שורה 4). עוד טען התובע, כי הוא נוהג לנסוע למסגד ברכבו וכי באותו יום הלך ברגל מאחר וביתו השתמשה ברכבו (ראו עדותו של התובע בעמוד 5 שורה 19).

9.עדותו של התובע היתה מהימנה עליי ועשתה עליי רושם אמין. מדובר בעדות אשר מתיישבת עם הממצאים בשטח, לרבות עם הברגים בת/1, והיא מתיישבת עם עדותו של העד ג'מאל ותד, עד שאין לו כל אינטרס בתוצאות המשפט ואין בינו לבין התובע כל יחסי ידידות או קרבה (ראו עדותו של מר ותד בעמוד 10 שורות 11 ו- 12). העד ותד תמך בעדותו של התובע, לפיה הוא הלך ברגל לכיוון המסגד וכי הוא לא נוהג לראותו הולך בשעות אלה לכיוון המסגד (בעמוד 10 שורות 26 ו- 27 לפרוטוקול).

10.בנוסף, עדותו של התובע, ככל שהיא נוגעת לנפילה על הברגים או בעטיים, נתמכת, בעדותו של ותד, אשר העיד כי הוא שמע את התובע, לאחר 4-5 דקות מאז שחלף על פניו, חוזר למקום שבו ישב ותד כשהוא צולע וטוען כי הוא נפל על ברגים (עדותו של ותד בעמוד 9 שורות 28-30 לפרוטוקול). אומנם, עדותו של העד הינה בבחינת עדות מפי השמועה ככל שהיא באה להוכיח את עצם הנפילה וסיבותיה (אך היא קבילה ככל שהיא באה להוכיח את עצם האמרה), ואולם, מצאתי כי לאור עדותו של התובע יש בעדותו הנ"ל של מר ותד, משום חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה, כפי שיובהר להלן.

11.כאמור, התובע חלף על פני מר ותד ולאחר מספר דקות שב על עקבותיו כשהוא צולע, כאשר ברור היה, אף לותד, כי התובע עבר אירוע טראומטי. ותד, שנוכח לדעת כי התובע עבר אירוע טראומטי, שאל את התובע לפשר צליעתו והלה השיב כי הוא נתקל בברגים ונפל. מאחר ועפ"י עדותו של ותד, תשובתו של התובע מתיישבת עם נסיבות האירוע, ונאמרה ספונטנית כתשובה לשאלת מר ותד, הרי לאור נסיבות העניין, ולמרות שחלפו מספר דקות מאז האירוע, נראה כי האמרה ממלאת דרישת ה"בו זמניות" בין האמרה לבין האירוע. מסקנתי היא כי אמרתו של ותד מהווה חריג לכלל בדבר אי קבילותה של עדות מפי השמועה (ריס גסטה) ומקימה יסוד סביר להאמין כי התגובה אינה כוזבת (ראו האמור בספרו של י' קדמי, "על הראיות" חלק שני בעמוד 590 ובעמ' 579).