חן נ' יוסף גוליברידה חברה לבנין וקבלנות בעמ ואח'

פסק דין

כללי

1.בתאריך 15.7.03 חתמו הצדדים על זיכרון דברים העוסק בשני עניינים:

א.אמו של התובע גב' שמחה חג'בי רכשה מנתבעת 1 דירה עליה רשומה משכנתא לטובת דיירת קודמת שרכשה את הדירה ועסקת הרכישה בוטלה, מבלי שסולקה המשכנתא והחברה ממשיכה לשלם לבנק את התשלומים החודשיים.

ב.התובע נתן לנתבעים הלוואה לצורכי בניה שרובה הוחזרה אך נותרה יתרת חוב של 240,000 ₪.

הצדדים מבהירים כי מתן ההלוואה ורכישת הדירה נעשו בשל היחסים המיוחדים בין הצדדים, קשרים משפחתיים ועסקיים, בנו של התובע היה נשוי לבתו של נתבע 2.

הנתבעים הצהירו כי עומדים לקבל תוך 3 חודשים כספים ממכירת נכסים שבוצעה ויסירו את המשכנתא מהדירה, וירשמו הדירה על שם של גב' חג'בי בלשכת רישום המקרקעין, וכן ישלמו לתובע את החוב המגיע לו.

לבסוף הצהירו הצדדים כי לאחר ביצוע כל התחייבויות הנתבעים לא יהיו לתובע ולאמו כל טענות או תביעות כלפי הנתבעים.

2.בכתב התביעה טוען התובע כי הנתבעים בקשו אורכות לביצוע התשלום ובשל הקשרים בניהם המתין בסבלנות לקבלת החוב, ולא נקט בהליכים משפטיים.

כאשר התברר לתובע כי מצבם הכלכלי של הנתבעים התערער פנה במכתב דרישה מיום 25.1.12, ולא נענה.

משלא שולם החוב הוגשה התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובסך הכל 376,323 ₪, למועד הגשת התביעה.

יצוין כי כנגד נתבעת 1 ניתן צו פירוק ולכן מתייחס פסה"ד רק לנתבעים 2 ו- 3, אחים ומנהלים בחברה.

הנתבעים הגישו בקשה בכתב למתן רשות להתגונן ולהלן טענותיהם:

א.התביעה התיישנה שכן עילתה זיכרון דברים מתאריך 15.7.03.

ב.שיהוי ונזק ראייתי שכן מכתב דרישה ראשון נשלח בתאריך 25.1.12, ויש לנתבעים קושי באיתור חומר ראייתי לבחינת טענות התובע.

ג.זיכרון הדברים וההתחשבנות הנזכרת בו מתייחסת לרכישת הדירה על ידי אמו של התובע.

ד.על התובע למצות את ההליכים כנגד נתבעת 1 טרם שיפנה לנתבעים 2 ו-3, בדרישת תשלום והתובע לא מציין אם פעל לגביית החוב מול כונס הנכסים של נתבעת 1.

3.בדיון מיום 9.10.12, מחקו הנתבעים את בקשתם למחיקת הכותרת ובא כוחם מסר כי לאחר שהוגשה הבקשה מצאו הנתבעים מסמך המוכיח כי פרעו את החוב ובשל הליך גישור לא ביקש לתקן את הבקשה, ולהוסיף את טענת הפרעון.

בנסיבות והזמן הרב שחלף, מצאתי ליתן לנתבעים רשות להתגונן, מכוח תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה, לרבות טענת ההתיישנות והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.

למועד ההוכחות הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע וכן תצהירי עדות ראשית של שני הנתבעים ואולם נתבע 3 לא נחקר חקירה נגדית לאחר שהתברר כי תצהירו זהה במהותו לתצהירו של נתבע 2.