חמו ואח' נ' בית הבורג אספקה טכנית ע.מ471682328

פסק דין

בפני ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה (הגב' יונת הברפלד אברהם) אשר ניתנה ביום 17/4/13 במסגרת תיק הוצאה לפועל 02-45233-09-2.

בהחלטתה נשוא הערעור קבעה רשמת כי החייב בתיק ההוצאה לפועל , עבד אצל צד ג' (המערערת 2) בעת מועד קבלת צו העיקול במענה של צד ג' בידי מר שלום חמו (המערער 1) ומשהאחרונים לא מילאו אחר האמור בצו העיקול ללא הצדק סביר, הורתה הרשמת הנכבדה על חיובם בחוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל דנן וכן הורתה על חיובו של המערער 1 בהוצאות ההליך.

המערערים טוענים כי החלטת הרשמת הנכבדה נשוא הערעור עומדת בניגוד לדין ולהלכה הקיימת וכן ניתנה בהעדר סמכות. המערערים טוענים כי צו העיקול על כספי/זכויות החייב נשלח ביום 27/3/12 לחברת "שלום מעליות בע"מ", חברה שאינה פעילה כבר משנת 2003. עוד טוענים המערערים כי החייב החל לעבוד בחברת "ח.ש מעליות בע"מ" ב 12/12 ולחברה זו מעולם לא נמסר צו עיקול על נכסי/זכויות החייב. לטענתם של המערערים, חברת "ח.ש מעליות בע"מ" (המערערת 2) אינה מנוהלת בידי המערער 1 ואינה בבעלותו והחייב לא עבד אצל המערער 1 מעולם. המערערים טוענים כי רשמת ההוצאה לפועל ביצעה הרמת מסך, שלא בהתאם לסמכותה וייחסה למערערת 2 חוב אשר אינו חובה. לטענת המערערים אף אין זה מסמכותה של רשמת ההוצאה לפועל לצרף את המערער 1 אשר ענה לצו העיקול תשובה עניינית וכנה, כחייב בתיק ההוצאה לפועל. המערערים טוענים כי הסמכות להרמת מסך נתונה לבית המשפט בלבד והפנו בעניין זה לפסיקה המצוטטת בהרחבה בערעורם. לטענתם הזוכה ברשלנותו הפנה את צו העיקול אל הגורם הלא נכון ומשכך, עתרו המערערים לקבלת ערעורם וביטול החלטת הרשמת הנכבדה בדבר צירופם של המערערים כחייבים בתיק ההוצאה לפועל.

המשיבה טענה כי אכן ביום 19/9/10 הוטל עיקול על משכורת החייב אצל מעליות שלום בע"מ, חברה המצויה בבעלות אבי החייב – מר שלום חמו (המערער 1). לצו זה לא ניתנה כל תגובה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ביום 27/3/12 הוטל שוב עיקול על משכורת החייב אצל מעליות שלום בע"מ ועליו השיבו המערערים כי "אין חשבון". לאחר פרסום כתבה במקומון "זמן קריות" בה הציג עצמו החייב חמו דוד כעובד החברה, עתרה המשיבה לזימון המערערים לחקירה אשר התקיימה בפני רשמת ההוצאה לפועל ביום 29/1/13. לטענת המשיבה, עלה מחקירת המערער 1 שהינו כאמור אבי החייב, כי החייב אכן עובד עמו בחברה אשר הינה גלגול של חברת מעליות שלום, שם המערער 1 הינו המנהל והרוח החיה בעסק. לטענת המשיבה, צדקה הרשמת הנכבדה עת קבעה עדותו של המערער 1 לא הייתה אמת וכי החייב קיבל במועד קבלת צו העיקול את שכרו מחברה אשר בבעלות המערער 1, כך שתשובתו של המערער 1 לצו העיקול אינה נכונה וכספי/זכויות החייב לא הועברו בהעדר הצדק סביר לעניין זה. המשיבה טענה כי לחיזוק מסקנותיה של הרשמת הנכבדה ניתן להפנות למסמכים מטעם רו"ח של המערערת 2, המעידים כי החייב אכן עובד אצל המערערת 2 ואף מונפק עבורו תלוש שכר וכן ניתן להפנות לבקשה אשר הגיש החייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, אליה נילווה מכתב המעיד כי היציאה מן הארץ מבוקשת לצרכי עבודה אצל המערערת 2. לטענת המשיבה, לרשמת הנכבדה הסמכות לתן החלטתה נשוא הערעור וזו ניתנה בדין. משכך, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור.

דיון :

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 15/9/13 ושבו על טענותיהם כפי שעלו בכתבי הטענות ופורטו לעיל.

רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה חקרה את המערער 1 בפניה ואף נסמכה בהחלטתה על מסמכים מטעמו של רו"ח של המערערת 2. רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה קבעה חד משמעית כי המערער 1 בחר שלא לאמר בחקירתו בפניה את האמת וכי לא זו בלבד שקיבל לידיו את הודעות העיקול אשר נשלחו למענו, אלא שהחייב עבד אצלו ועבורו בחברות השונות אותן ניהל בין כמנהל בפועל ובין כבעל מניות ובעלים. המדובר בקביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. על מנת שהתערבות שכזו אכן תתרחש, תנאי בל יעבור הוא כי יונחו בפני ערכאת הערעור תצהירים הכוללים מסכת עובדתית מהימנה ומשכנעת שלא היתה בפני רשם ההוצאה לפועל.

ראה בע"א (חיפה) 2008/05 קרן אהרונסון נ. דוד נחום דינים מחוזי לו (3).

אך ורק במקרה שכזה ניתן יהא לבסס על פי מסכת עובדתית זו, החלטה שונה מזו שאליה הגיע רשם ההוצאה לפועל. אין הדברים כך במקרה אשר בפני. מעבר לאמירה בעלמא כי רשמת ההוצאה לפועל שגתה בקבעה כי המערער 1 לא אמר את האמת בחקירה אשר בפני ושגתה בהסיקה מסקנה חד משמעית מחקירתו לפיה עבד עבורו החייב בעת התקבלו במענו צווי העיקול על זכויות/כספי החייב, לא הובאה בפני כל מסכת עובדתית שונה אשר יהא בה לשכנע כי החייב לא עבד אצל המערער 1 בחברותיו השונות כנטען. יתרה מזו, בטענותיהם בפני לא הביאו המערערים כל אסמכתא כי פני הדברים שונים מקביעותיה העובדתיות של רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה נשוא הערעור.

עיון בהחלטה נשוא הערעור מעלה כי קביעות אלו נשענו על אדנים מוצקים ובהם בין היתר התרשמותה של הרשמת הנכבדה מחקירתו של המערער 1 והדברים אשר אמר במסגרתה וצוטטו בהרחבה בהחלטתה, מכתב רו"ח אשר הועבר לתיק ההוצאה לפועל בהתאם להחלטת רשמת ההוצאה לפועל ואף הוא זכה להתייחסות הרשמת הנכבדה בהחלטתה וכן התצהיר אשר נילווה לבקשת החייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ בו נאמר מפורשות כי הוא עובד המערערת 2 ומתוקף עבודתו הוא נדרש לצאת את הארץ. טענת המערער 1 כי התצהיר זויף, נותרה בכל הכבוד, בלא תמיכה של ממש בחומר הראיות. הן זה אשר עמד בפני רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה והן זה אשר הובא בפני מותב זה.

אף לעניין קביעותיה המשפטיות של הרשמת הנכבדה- איני רואה כל טעות משפטית אשר תחייב התערבותה של ערכאת הערעור. הרשמת הנכבדה בחנה היטב את השתלשלות העניינים למן מסירת צו העיקול לחברה הראשונה של המערער 1 וכלה בצו העיקול אשר נמסר ב 3/12 למערערת 2. קביעתה של הרשמת הנכבדה כי היה על המערער 1 אשר הינו הרוח החיה מאחורי כל אותן חברות הזהות בתוכנן ואופן פעילותן, לפעול בהתאם לצו העיקול אשר נתקבל במענו, על פי דוקטרינת תום הלב, בדין ניתנה. משבחר המערער שלא לפעול בתום לב בעת מתן המענה להודעות העיקול אשר הודה כי קיבל לידיו, הרי שנטל על עצמו את הסיכון שבתוצאות מעשיו.

הרשמת הנכבדה בחנה אף בקפידה האם היה "הצדק סביר" למעשי המערערים, כמצוות המחוקק, ומצאה כי לא היה הצדק שכזה.

המערערים מיקדו טענותיהם לעניין סמכותה של הרשמת הנכבדה לביצוע הרמת מסך. נכון הדבר כי יש מקום לנקוט משנה זהירות בעת הרמת מסך במסגרת הפעלת סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל, ברם בשים לב לעובדה כי ההחלטה נשוא הערעור אשר בפני ניתנה עת הפעילה רשמת ההוצאה לפועל את סמכויותיה השיפוטיות הקנויות לה על פי הוראותיו של סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל ואף זאת עשתה לאחר שבחנה במשנה זהירות את אופן התנהלותו של המערער 1 וקבעה כי מדובר בחברות של המערער 1 שאך שמן השתנה במרוצת הזמנים ברם תוכנן, עובדיהן ואופי פעילותן נותר זהה במהלך השנים, לא מצאתי כל עילה להתערב אף בקביעותיה המשפטיות.

המדובר בחברות שהרכבן משפחתי והמערער 1 הינו הרוח החיה בהן בין אם כבעלים ובין אם כמנהל או בעל מניות. המערערים לא הכחישו כי הם מבקשים לסייע לחייב, שהינו בנו של המערער 1, אך אין בכוונתם לשאת בפרעון חובותיו. המערער 1 הודה בחקירתו בפני רשמת ההוצאה לפועל, כי בהיותו אורגן של המערערת 2 קיבל את צו העיקול על זכויות/כספי החייב שהוחזקו בידי המערערת 2 ובכל זאת בחר להשיב תשובה שאינה אמת לצו העיקול. העובדה כי המערער 1 בחר להחליף שמן של החברות אשר במסגרתן פעל העסק המשפחתי ובכך לסכל את מטרת צו העיקול , כמו גם לפעול תחת כנפיה המגוננות של החברה, בוודאי אינה תואמת את מטרת חוק החברות ואני שותפה למסקנתה של הרשמת הנכבדה כי יש בכך משום פעולה בחוסר תום לב. משכך, אין מקום להתערבות בתוצאה אליה הגיעה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה בדבר חיובם של המערערים בחוב הפסוק במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

סוף דבר,

הערעור נדחה.

המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 1500 ₪.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: