חיוב מזונות והוצאות חריגות

הצדדים נישאו ביום י"ח באלול תשמ"ז (12.9.1987) ולהם שלושה ילדים. הצדדים התגרשו ביום ז' בטבת תשע"ג (20.12.2012) על פי הסכם גירושין שהוא נשוא התביעה.

בראשיתו של ההליך, כללה התביעה מרכיבים אחדים, אולם בסופו של יום ביה"ד הביא את הצדדים לידי הסכם פשרה, ורק נותר סעיף אחד שלא הוסכם עליו ובגינו נדרשו הצדדים להגשת סיכומים, וכפי שנבאר להלן.

בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין, נכתב כדלהלן:

"מזונות הילדים

8.1 החל מיום 1/12/12 ובכל 1 לחודש שלאחריו ישלם האב לידי האם למזונות הילדים של סך 1,500 ₪ עבור כל ילד, ובסה"כ 3,000 ₪ לחודש, וזאת עד מלאת לכל ילד 18 שנים או עד לסיום לימודיו יכוננים, לפי המאוחר ביניהם...

הסכום יהיה צמוד למדד... דמי המזונות... יופחתו ל־500 ₪ עם הגיע כל אחד מהילדים לגיל 18...

בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל, ישלם ויישא האב בתשלומים הבאים:

50% מההוצאות הרפואית החריגות עבור הילדים אשר אינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי, לרבות טיפול שיניים. האב יממן חוג אחד לכל ילד... מחצית עלות שיעורי עזר...

עניני הרכוש

... הצדדים הם הבעלים... של דירה... הבעל מתחייב לעזוב את הדירה ולא לחזור אליה עוד... הבעל מתחייב לשאת בתשלומי המשכנתא... ועד לפירעונה המלא.

על ידי נשיאה בתשלומי המשכנתא יצא הבעל ידי חובתו לעניין מדור הילדים.

הבעל מתחייב לעזוב את הדירה... ולהשאירה למגוריהם של האשה וילדיהם של בני הזוג וזאת עד הגיע הילד הקטון [ש'] לגיל 18 וכי אז יחליטו הצדדים אם למכור את הדירה ולחלק את תמורתה או שמא להעבירה על שם הילדים.

התחייבות הבעל... מותנית בכך שהאשה לא תכניס אדם נוסף למגורים בדירה..."

כתב התביעה הוגש ביום ב' בכסלו תשע"ה (24.11.2014). טענות האב בראשית ההליך היו כי בעקבות המלצות יחידת הסיוע ביום ט"ו באדר ב' תשע"ד (17.3.2014) ניתן תוקף של פסק דין ביום כ"ב באדר ב' תשע"ד (24.3.2014) להעברת המשמורת המלאה של הבן [ש'] לאביו. נוצר מצב, טוען האב, שבו הנתבעת מתגוררת לבדה בדירה ללא אף אחד מהילדים ואף הכניסה גבר זר לדירה למשך חודש ימים בניגוד להסכמות. התובע בקש למכור את הדירה מידית על אף ש[ש'] הוא בן 12 לערך ועוד טרם הגיעו לגיל 18 בשל שינוי הנסיבות. שכן הדירה נותרה בידי האשה לצורך מדורם של הילדים וכן תשלומי המשכנתא המלאים ע"י האב באו מחובתו למדור ילדיו וכפי שהתבאר בהסכם כנזכר לעיל, ולכן לטענת האב, משעזבו הילדים את הבית כולל [ש'] שעבר אל משמורתו של האב, שוב אין סיבה לטעמו שלא למכור את הדירה. בנוסף, דרש האב מהאם השתתפות בהחזרי המשכנתא ומזונות הקטין.

התובע טוען כי מוטלות עליו עלויות של הוצאות הבית, מזון, ביגוד והנעלה, חוגים, תשלומים לבית הספר ולוועד הורים ולספרים ועוד. על הנתבעת, לטעמו, להשתתף בחלק מהוצאות הקטין וצרכיו. כמו כן דורש האב שהאם תשתתף במחצית ההוצאות החריגות לרבות טיפולי שניים ועוד.

ביום כ"ג באב תשע"ג (30.7.2013) הוגש לביה"ד מסמך ובו הסכמת הצדדים וחתימתם תחת הנושא: "עדכון להסכם הגירושין", ובו נכתב:

"החל באמצע חודש יוני [ש'] מתגורר באופן יום יומי וקבוע בביתי וכל הוצאותיו למחיה ממומנות ממשק הבית שלי. אי לכך, ובהמשך לסיכום הטלפוני מהיום ביננו, החל מתאריך 1/8/13 יקוזז תשלום המזונות של [ש'] בסך 1500 ₪ לחודש מהתשלומים אשר אני מעביר אלייך."

בהמלצת יחידת הסיוע מיום ט"ו באדר ב' תשע"ד (17/3/2014) נכתב: