חיוב כתובה ופיצויים בגוונא שלא התקיימו כלל יחסי אישות

הנדון: חיוב כתובה ופיצויים בגוונא שלא התקיימו כלל יחסי אישות

בפנינו תביעת האישה לחייב את בעלה לשעבר בכתובה ופיצויים.

תיאור המקרה

עסקינן בבני זוג שנישאו זה לזה בשנת 2013, ולאחר כשלוש וחצי שנות נישואין בתאריך י"א בכסלו תשע"ז (11.12.16) הגישה האישה תביעה לגירושין וכרכה לתביעה זו תביעת רכוש וכתובה. בדיון בפנינו בתיק הגירושין תיארה האישה שבעלה לא קיים עמה יחסי אישות מעת החתונה אפילו לא פעם אחת, כאשר כל פעם טען טענות שונות של עייפות וכדו'. האישה אף הציגה בפנינו אישור רפואי קביל המעיד על כך שהיא עדיין בתולה. לדבריה היא חוותה מסכת השפלות ואלימות מצד בעלה, שלבסוף היא נאלצה לעזוב את ביתם. לפיכך היא תובעת את גטה לאלתר.

לעומתה הבעל כפר במרבית האשמות, לדבריו האישה נכנסה למשבר ולא היתה יוצאת מהמיטה וכו'. לדבריו האישה ממציאה עליו האשמות שווא. עם זאת הבעל לא הכחיש את העובדה שלא היו ביניהם יחסי אישות כלל, אך סרב בתחילה לגרשה וביקש מבית הדין שלום בית ובמקביל ליתן לו זמן לעבד ולעכל את הדברים.

יש לציין כי במהלך תקופת הנישואין הזוג קיבל יעוץ נרחב משבעה יועצי נישואין מסוגים שונים, פסיכולוגים, רבנים, סקסולוג ועוד, אך ללא הועיל. הבעל המשיך להתמיד בסירובו להתגרש.

בתאריך ה' באדר תשע"ז (3.3.17) בית הדין אמר את דברו. בפסק דין נרחב ומתומצת (בתיק מס' 1097040/9) קבע בית הדין כי יש לחייב את הבעל במתן גט לאשתו מחמת מספר סיבות: דין 'מורד', דין 'אין לו גבורת אנשים', מדין טענת 'מאיס עלי' באמתלא מבוררת, והעדר 'יחסי אישות' טוטאלי.

אכן, בתאריך כ"ט באדר תשע"ז (27.03.2017) בני הזוג התגרשו.

גם לגבי תביעת הרכוש בית הדין אמר את דברו (בתיק מס' 1097040/10) בפסק דין מנומק בתאריך ט' בסיון תשע"ח (23.05.2018).

יש לציין שפסק דין זה עורער על ידי הבעל בבית הדין הגדול, אך ערעורו נדחה.

עתה נותר לבית הדין לתת מענה לתביעת הכתובה והפיצויים. בכך עוסק פסק דין זה.

טענות הצדדים

במהלך הדיונים בפנינו בתביעת הגירושין נוכחנו לראות כי הצדדים חלוקים מן הקצה אל הקצה בכל הנוגע לשאלת האשמה בגירושין. האישה ובא כוחה טוענים שהגירושין יצאו מאת הבעל שאף סרב להישמע להוראות היועצים הרבים למיניהם ולקחת כדורים, בעוד שהבעל ובא כוחו טוענים שהבעל עשה ככל אשר לאל ידו כדי לשמר את הנישואין ולא רצה להתגרש, והאישה היא זו שסירבה להתקרב לבעל והביאה לקץ הנישואין.

עם זאת שני הצדדים מודים בכך שבמשך כל שנות נישואיהם לא היה ביניהם 'יחסי אישות' כלל, וכפי שהציגה האישה בפנינו אישור רפואי המעיד על כך כי היא עדיין בתולה. הדברים נידונו בהרחבה בשני פסקי הדין הקודמים שבין הצדדים בתביעת הגירושין ובתביעת הרכוש יעויין שם. עתה נדון בהשלכות לתביעת הכתובה ובטענות הצדדים בעניין זה.

טענת האישה ובא כוחה

האישה טענה בפנינו על הבעל דברים קשים לרבות אלימות פיזית, מינית, כלכלית ונפשית. (שורות 7-8 לפרוטוקול הדיון מיום כ"ג טבת תשע"ח (10.01.18)) לדבריה היא בזבזה את מיטב שנותיה עם אדם שהונה אותה לכל אורך הדרך. היא כל העת הלכה למקווה טהרה וציפתה לבעלה, אך לשווא. באת כוח האישה הגדירה זאת בלשונה: 'היא הביאה אותו לשוקת, אך הוא לא רצה לשתות' (שורות 75-80 לפרוטוקול הדיון).

באת כוח האישה ציינה בפנינו את פסק הדין שבית הדין נתן לחייב את הבעל בגט מדין 'מורד', ועליו לשלם את הכתובה.

לאור האמור תובעת האישה ובא כוחה את כתובתה כפסיקת הרב דייכובסקי שליט"א 600,000-700,000 ש"ח, בתוספת פיצוי נזיקין על מניעת חיבה וחיוב עונה בסך 1,800,000 ש"ח. עוד הוסיפה בפנינו ובסיכומיה כי מאחר ומדובר בכתובה אשכנזית חסידית ללא סכום מדויק, היא משאירה את קביעת סכום הכתובה לשיקול בית הדין.

טענת הבעל ובא כוחו