חיוב גט שלא בפני הבעל

בפני בית הדין תביעת האישה לגירושין.

בתביעתה הציגה האישה טענות אשר לכאורה יש בהן כדי לחייב את הבעל בגט.

הבעל לא התייצב לדיונים. אי אפשר להביא אותו באמצעות צו מעצר מפני שהוא מתגורר בחו"ל.

הבעל לא השיב לתביעה לגופו של עניין אך שלח מסמכים באמצעות גורמים שאינם מייצגים אותו רשמית.

דחיית נימוקי הבעל לאי־התייצבותו וההבהרה כי בהיעדר התייצבות ייתכן פס"ד שלא בפניו

במסמכים, החתומים בידי עו"ד חיים ראזנבערג (אשר הודיע כי הוא מייצג את הנתבע אך לא צירף ייפוי כוח כדין), ביקש הבעל לכפור בסמכותו המקומית של בית הדין: א. בנימוק ההלכתי כי "התובע הולך אחר הנתבע"; ב. מכוח אמנת האג, על פי החלטת בית משפט ב[חו"ל] כי עניינו של הילד יידון בבית משפט ב[...]

בית הדין דחה שתי טענות אלה בהחלטות מיום כ"א באב תשע"ז (13.8.17) בזו הלשון:

בהחלטה מיום י"ז בסיוון תשע"ז (11.6.17) הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם.

מסיכומי התובעת עולים טיעונים אשר יש בהם, לכאורה, כדי לחייב את הנתבע במתן גט לתובעת.

טרם מתן פסק הדין, בית הדין רואה לנכון לדחות את טיעוניו של הנתבע ולתת לו הזדמנות אחרונה לפעול כפי שהורה לו בית הדין.

בעניינה של הסמכות על פי דין תורה, כבר רבו פסקי הדין הקובעים כי מעמדם של בתי הדין הרבניים בישראל בימינו הינו כמעמדו של "בית הדין הגדול" שבימי הגמרא. ראו בעניין זה פסק דין מפורט של דייני בית הדין הגדול, הרה"ג הישריק, הרה"ג אלמליח והרה"ג נהרי שליט"א, מיום י' בניסן תשע"ו (18.4.16) בתיק 1070300/3, ובמקורות הנזכרים שם.

בעניינה של אמנת האג – בית הדין מבהיר את הידוע לכול, כי אמנת האג עוסקת בילדים בלבד ואין לכך כל קשר להליך הגירושין שבין האיש לאשתו, ולתביעת האישה לקבלת גיטה לאלתר. כאן המקום לחזור ולהעיר לנתבע כי טענות ומענות שיש לו באשר למקום חינוכו או לאופן חינוכו של הילד, אינם יכולים להוות הצדקה כלשהי לעיכוב הגט לאשתו.

בית הדין נותן לנתבע ארכה אחרונה של עשרים ואחד יום מחתימת החלטה זו להגיש את סיכומיו לתיק בית הדין, לחילופין – להודיע על נכונותו להופיע בפני בית הדין תוך ציון תאריך הגעתו לארץ, ולחילופין – להודיע על נכונותו לסדר גט שליחות לאלתר ללא תנאי.

בהעדר תגובה יפסוק בית הדין על פי המסמכים שבפניו, בהעדר הנתבע.

אין בניהול הליכים אחרים בערכאות כדי למנוע הזדקקות בית הדין לתביעת האישה ולהצדיק את אי ההתייצבות

עוד טען עורך הדין הנ"ל כי האישה ניהלה הליכים נגד הבעל בבית משפט ב[חו"ל], ואף הוציאה נגדו פסק דין במרמה. לטענתו, בנסיבות אלה דינה כמי שפנה לערכאות ש"אין נזקקין לתביעתו".

בית הדין מבהיר כי טענה זו אינה יכולה לשמש הצדקה הלכתית או חוקית לאי־הופעה בבית הדין. חובתו של הנתבע להופיע בפני בית הדין ולהשמיע את טענתו בפני בית הדין ובפני התובעת, ורק אז יקבע בית הדין אם להיזקק לתביעה או לא. במשנה תוקף אמורים הדברים כאשר התביעות אינן באותו עניין אלא זו בענייני רכוש וזו בענייני הגירושין. אם סבור הנתבע כי יש קשר בין התביעות לעניין דין זה, עליו מוטלת חובת ההוכחה.