חיוב גט לבעל החשוד ב"רועה זונות" ומעגן את אשתו

רקע עובדתי

הצדדים הכירו בשנת 2008, בעוד הבעל בהליכי גירושין מאשתו הקודמת, כאשר לדברי האישה, הציג עצמו כרווק. הם נישאו כדמו"י בשנת 2009, ונולדו להם ארבעה ילדים משותפים.

ביום י"ב בתשרי תשע"ה (6.10.2014) הגישה האישה תביעת גירושין, שבה טענה, שלפני כחצי שנה גילתה שהבעל מנהל רומן תקופה ממושכת עם אישה בשם [ס'], אשר הודתה על כך בשיחה עמה. לדבריה, הצדדים ישנים בחדרים נפרדים כשנה, והבעל אינו עובד כדי לפרנס, אלא מקבל קצבת הבטחת הכנסה.

האישה בקשה מבית הדין לחייב את הבעל לתת גט מהעילות: אינו זן ומפרנס, מורד ומסרב לקיים יחסי אישות עם האישה, רועה בשדות אחרים, מעליב ופוגע באישה.

הצדדים נפרדו בעקבות צו הגנה שהגיש הבעל ביום ט' בחשון תשע"ה (2.11.2014), אשר בהסכמה נפסק כצו הדדי לשלושה חודשים, והבעל עבר להתגורר בבית אמו.

ביום י"א בכסלו תשע"ה (3.12.2014), הגיש ב"כ הבעל כתב הגנה, בו טען שלפני כשנה, לאחר לידת הבן, הפסיקה האישה לטבול בשל מריבות בין הצדדים ובכך מנעה מהנתבע יחסי אישות. לכן, מסכים ותובע גם הוא להתגרש, אך מטעם שהאישה עוברת על דת יהודית ומורדת, וכך איבדה את זכותה למזונות.

יש לציין שבכתב הגנה זה, הבעל הסכים להתגרש וכלל לא התייחס ולא טרח להכחיש את טענות האישה לגבי קשריו עם אחרות, כולל גב' [ס'].

דיונים והליכים משפטיים

בדיון ביום י"א בכסלו התשע"ה (03.12.2014), האישה מסרה כי במשך כל חמש השנים הבעל מנסה להכיר נשים אחרות, והיו ניסיונות גישור בהתערבות בני משפחתו ורבו, אך לאחר שחצה את הקווים האדומים והיה בקשר עם [ס'] (שמוכנה לבוא ולהעיד) במשך כמה חודשים, אין מקום לגישור ושלום בית.

הבעל מסר כי האישה אלימה והוא שוקל מה לעשות. שוב, בפרוטוקול הדיון לא נרשמה כל הכחשה לטענות הבגידה. בית הדין הבהיר כי יש הרבה עניינים שאינם פתורים הנוגעים לילדים ולבית, הצדדים בחרו להמשיך לדון בביהמ"ש ואחר כך לבוא שוב לבית הדין.

בית הדין החליט שהצדדים ינהלו מו"מ וישתדלו להגיע להסכמות הגיוניות.

לדיון הבא ביום כ"ה באדר תשע"ה (16.03.2015) הבעל לא הגיע בטענת חולי. ב"כ הבעל מסר שמתנהל מו"מ. לדברי האישה, אמנם יש לבעל בעיות של נכות, אך יש גם חוסר רצון לעבוד.

נקבע דיון לעוד חודש, אך בסמוך לדיון, ביום 16.4.2015 התקבלה בקשה משותפת מב"כ הצדדים להקפאת ההליכים למשך ששה חודשים לאור ניסיון טרי של הצדדים לשלום בית.

לאחר כשלושה חודשים, ביום 12.7.2015 הודיעה האישה שניסיון שלום הבית לא צלח, וביקשה לקבוע דיון בהקדם האפשרי ולזרז הליכים, שכן בנישואים הראשונים עיכב הבעל את מתן הגט במשך ארבע שנים. נקבע לדיון לאחר החגים.

בדיון ביום ז' בחשון תשע"ו (20.10.2015), ב"כ האישה מסרה שהיה ניסיון לשלום בית ושיחות עם יועץ נישואין, אך השיחות התפוצצו. השלום בית הניב הריון שנמצא בחודש השמיני.

האישה מסרה שלא חזרו לגור יחד, והיא גרה בבית, והבעל מסר שגר מול הבית אצל אמו. האישה שבה וטענה שהיו עליות ומורדות בנישואין בעקבות קשריו עם נשים אחרות. הפעם הבעל הכחיש קשר עם נשים אחרות, למרות שבמשך שנה שלפני הפירוד לא טבלה ולא קיימו יחסי אישות. הבעל הסכים ללכת לפוליגרף בעניין הקשרים שלו עם נשים אחרות, אך טען שהאישה לא תאמין לתוצאות הבדיקה. לגבי תכתובות באינטרנט אמר כי מדובר בכרטיסים מהעבר שלא נמחקו. לגבי [ס'], טען שעברה תהליך גיור ועזר לה בשאלות הלכתיות.

האישה אמרה שראתה שהבעל התכתב עם [ס']. היא נפגשה איתה, ו[ס'] הודתה שהייתה מערכת יחסים עם הבעל, ופחדה שהיא בהריון ממנו.

הבעל טען שאינו עובד בגלל פריצות דיסק, ומקבל קצבה מביטוח לאומי על נכות בסך 3,500 ש"ח. הוא דרש טיפול זוגי, אם יתברר בפוליגרף שלא בגד. ב"כ הצדדים הסכימו שאם יימצא דובר שקר יהיה גט במקום.