חזקת שיתוף בחובות

האם חייב עיזבון המנוח ר' ז"ל לשאת במחצית חוב שחבה אלמנת המנוח לתובע וזאת, עקב חזקת השיתוף ודיני עשיית עושר ולא במשפט?

א.רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.התובע והנתבעת מס' 4 מ' הם אחים.

2.מ' היתה נשואה לר' ז"ל משנת 1959 (להלן: "בנה"ז") והתביעה הוגשה בתחילה כנגדו. ברם, ביום 27.3.14 נפטר ר' ועל פי צו קיום צוואה שניתן ביום 11.9.14, שלושת ילדי בנה"ז ירשו את חלקו של ר' בדירת המגורים המשותפת של הוריהם ברח' XXX (להלן: "הדירה") ומ' ירשה את יתרת עיזבונו. הנתבעים 1-3 הם ילדי בנה"ז והם נתבעים מכח היותם יורשי ר'.

3.כמעט שלושים שנה מנהלים התובע ואחיותיו הליכים משפטיים מסועפים בכל הערכאות ביחס לירושת הוריהם המנוחים. לצורך הכרעה בהליך זה, נזכיר רק את ההליכים הרלוונטיים.

4.בשנת 1998 הגיעו התובע ואחותו א' להסכם פשרה שלפיו מחצית מעיזבון אמם המנוחה (להלן: "האם") תועבר לתובע ואילו המחצית השנייה תחולק בין ששת ילדי האם, שאחת מהם היא מ'.

5.התעוררה מחלוקת האם הסכם הפשרה חייב רק את התובע ואחותו א' או את כל יתר האחים ובית המשפט המחוזי קבע כי הסכם הפשרה לא חייב את יתר האחים וכל אחד זכאי ל - 1/6 מהעיזבון ולא רק ל -1/12 מהעיזבון. לפיכך, העביר מנהל עיזבון האם לאחים שלא היו צד להסכם הפשרה ובכללם למ', שישית מעיזבון האם.

6.ברם, התובע ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשנת 1999 וביום 4.9.02 קיבל בית המשפט העליון את הערעור וקבע שהסכם הפשרה מחייב את כל האחים ולכן מ' זכאית רק ל – 1/12 מהעיזבון ולא ל – 1/6 ממנו. בקשה לדיון נוסף שהוגשה ע"י מ' ביום 18.9.02 נדחתה ע"י בית המשפט העליון ביום 12.7.04.

7.משהאחיות ובכללן מ' לא השיבו לתובע את הכספים שהן קיבלו ביתר מעיזבון האם, הגיש התובע ביום 31.5.07 תביעה כספית כנגדן (תמ"ש 25330/07). מ' טענה כי היא לא חייבת להשיב לתובע דבר, בין היתר, לאור הוראת סעיף 120 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965.