חוסר סמכות לדון במזונות קטינים לאור כריכה לא כנה

בפנינו שאלה של סמכות בית הדין בתביעה של מזונות קטין הכרוכה בתביעת גירושין.

• רקע עובדתי

ביום ז' באדר תשע"ז (5.3.2017) הגיש הבעל לביה"ד בקשה ליישוב סכסוך, ונקבעה פגישה ביחידת הסיוע ליום ז' באייר תשע"ז (3.5.2017). כחודש לאחר מכן, ביום ט' בניסן תשע"ז (5.4.2017), הגישה האישה בקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש, עם בקשה למזונות זמניים כסעד זמני דחוף.

ביום ז' באייר תשע"ז (3.5.2017) התקיימה פגישת מהו"ת והודיעו הצדדים שאינם מעוניינים להאריך את תקופת עיכוב ההליכים.

ביום כ"ו באייר תשע"ז (22.5.2017) הגיש הבעל "תביעה לשלו"ב ו/או לחילופין תביעה לגירושין וכל הכרוך בכך כולל מזונות האישה והבן וביקורי הילד". נקבע דיון ליום ט"ז בתמוז התשע"ז (10.07.2017).

ביום הדיון, טרם הדיון, הגישה האישה לביהמ"ש תובענה למזונות קטין וכן בקשה לקביעת מזונות זמניים.

בדיון, סירבה האישה בתוקף לחזור לבעלה, ודרשה גירושין. הצדדים דנו ובאו להסכמות בעניין ביקורי האב עם הילד, וניתנה בזה החלטה. ב"כ הבעל הציע סכום של 1,350 ₪ למזונות הילד, אך ב"כ האשה התנגדה לדיון בטענת חוסר סמכות. ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בנושא הסמכות למזונות הקטין.

הצדדים הגישו סיכומים בנושא הסמכות.

• סמכות בית הדין לדון במזונות קטינים

נושא סמכות ביה"ד במזונות קטינים נידון כבר בארוכה בבתי הדין ובבתי המשפט.

ב"כ אישה כתבה בסיכומיה:

"והרי ידוע כי אין בהגשת התובענה על ידי התובע טרם הגשת התובענה על ידי התובעת כדי לקבוע כי הסמכות נתונה לבית הדין הרבני.

סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים וכפי שאף נקבע בהלכת שרגאי (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי פ"ד כג(2)) מקדמת דנא: "אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה שכזאת אלא לאחר שכל הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך"."

וכן כתבה שוב בהמשך הדברים:

"כידוע לבית דין נכבד זה, הרי שלבית הדין הרבני אין כל סמכות לדון בתביעת מזונות קטינים בכריכה עם גירושין בהיעדר כל הסכמה מטעם הקטינים ו/או אמם, כך שהסמכות לדון בענייני מזונות קטינים שמורה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה".

דבריה הנ"ל של ב"כ האישה אינם נכונים, וכפי שיבואר בהמשך. מעשים בכל יום שבית הדין דן במזונות קטינים חרף התנגדות הצד השני.

הסמכות של בית הדין לדון במזונות הקטינים בתביעת גירושין כרוכה, מעוגנת מקדמת דנא בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953:

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג."