פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

רקע נדרש

1. היחיד כבן 72, אלמן, אב לארבעה בגירים. מקור הכנסותיו בקצבת זקנה והבטחת הכנסה בסך כ-4,400 ₪, ולדבריו הוא מקבל סיוע כלכלי מילדיו. היחיד מתגורר בגפו בדירה בשכונת XXX בירושלים, שנטען על-ידו כי היא דירה השייכת לבנו כ' (משיב 4, כ'), ולו הוא משלם שכירות (הדירה) בסך כ-1,200 ₪. בהקשר זה יצוין, כי ביום 1.1.2002 חתם היחיד על ייפוי כוח בלתי חוזר (ייפוי הכוח), במסגרתו העביר את זכויותיו בדירה לכ'. הדירה היא חלק מבניין השייך למשפחה, כאשר הדירה נבנתה ע"י כ' בשנת 2016 ככל הנראה ללא היתר, כקומה שנייה בנכס המשפחתי, בה מתגורר היחיד. בהקשר האחרון, הוצג כתב אישום נגד היחיד בגין שימוש ללא היתר לפי תקנות התכנון והבניה בדירה, כשצוין בכתב האישום שכ' הוא שביצע בניה אסורה ללא היתר במקום, ואילו היחיד עשה שימוש בבניה זו שלא כדין.

    

2. חובותיו המוצהרים בבקשה לפתיחת הליכים עמדו על 178,808 ₪ לארבעה נושים. הנאמן אישר תביעות חוב בסך 123,212 ₪ בדין כללי. נסיבות יצירת החובות על-פי גרסת היחיד היא הלוואות שנטל למימון הוצאות מחייה, חוב ארנונה לעירייה וחוב למשרד הרישוי.

    

3. ליחיד השכלה אקדמית בתחום הבנקאות, אך לדבריו התקשה למצוא עבודה בישראל לאחר שנים שבהן עבד בחו"ל, בין היתר בשל התדרדרות במצבו הבריאות החל משנת 2009.

    

4. ליחיד נקבע צו תשלומים חודשי בסך 150 ₪, ואולם הוא צבר מחדלים הן ביחס לתשלום החודשי הן ביחס לדיווחים הדו-חודשיים וביחס להמצאת מסמכים, לטענתו, בשל מצבו הבריאותי.

    

5. אשר לאשתו המנוחה, היחיד פעל להוצאת צו ירושה בבית הדין השרעי, ומכוח כך הוא זכאי לחלקו היחסי בקרן הפנסיה של אשתו המנוחה, יחד עם ילדיו ב"כלל פנסיה וגמל בע"מ" (משיבה 8, כלל). אין מחלוקת בין הנאמן ליחיד, כי חלקו בקרן הפנסיה של אשתו המנוחה שייך לקופת הנשייה.

    

   מהלך הדברים בתיק והסוגיות טעונות ההכרעה

6. בתיק זה התקיימו שני דיונים, ביום 16.5.2024 וביום 20.1.2026.

    

7. בדיון מיום 16.5.2024 העלה הנאמן את חוסר הבהירות לגבי מצב הדירה והזכויות בה, שכן לדבריו, הנכס אינו רשום ע"ש היחיד או ע"ש כ', אך לטענתו, הוא מתבסס על חזקת החזקה בדירה, שנמצאת בידי היחיד לכל אורך השנים, על מנת להסיק שהנכס שלו בפועל. עוד טען הנאמן, כי לא ברור אם ייפוי הכוח דווח כעסקה לרשויות, כשכאמור, אין רישום זכויות לזכות היחיד או בנו. הנאמן סבר שיש להטיל על היחיד צו שיקום כלכלי בסך כולל של 72,000 ₪ על בסיס תשלום חודשי בסך 1,500 ₪ ל-48 חודשים. ב"כ הממונה הצטרפה לעמדת הנאמן וכן הצביעה על הקושי בטענת היחיד כי הוא משלם שכ"ד לכ', מבלי שהציג על כך אסמכתאות. בסוף הדיון הוריתי ליחיד למצות את הפניה לכלל בהקשר לפנסיה של אשתו המנוחה, וכן הוריתי לו לפעול לקבלת צו ירושה.

    

8. בדיון שהתקיים ביום 20.1.2026 נחקר היחיד באזהרה על-ידִי ביחס לזיקתו לדירה ושמעתי ממנו את הסבריו. לדבריו, עוד בהיות אשתו בין החיים הוא חתם על ייפוי הכוח לכ', כשהאחרון הוא שביצע בניה במקום בשנת 2016 ולאחר שהתחתן עבר להתגורר במקום אחר. לדבריו, כ' שילם על הבנייה והוא מחזיר לו את ההשקעה בדמות דמי שכירות חודשיים בסך 1,200 ₪. בסיום הדיון כל צד חזר על עמדותיו, ובהחלטתי קבעתי שנותר להכריע בשאלת הנכס וקיומן של זכויות ליחיד בו, ולאחר ההכרעה יש לקבוע האם לבטל את ההליכים או לתת ליחיד הפטר לאלתר.

    

   דיון והכרעה

9. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והראיות שהוצגו לפניי, סברתי שאין מקום לתת ליחיד הפטר לאלתר, שכן הוא אינו עונה על התנאים שבדין לכך, ויש לקבוע בעניינו תוכנית לשיקום כלכלי, שתשקף את ממצאי ומסקנותיי וכן את יכולותיו. מן הסתם סברתי, שביטול ההליך אינו המוצא הנכון בנסיבות המקרה.

    

   זיקת היחיד לנכס

10. הגם שאין חולק, כי היחיד העביר את זכויותיו בנכס לבנו כ' כבר בשנת 2002 – שכן קיומו של ייפוי הכוח שהוגש לא נסתר ע"י מי מהצדדים – לא ניתן להסיק מכך שהיחיד חדל להיות הבעלים בפועל של הדירה:

     

    ראשית, אין מחלוקת כי היחיד נותר להתגורר בנכס ברציפות, עוד בהיות אשתו בחיים וגם לאחר לכתה לבית עולמה;

     

    שנית, אין מחלוקת כי כ' עזב למעשה את הנכס בשנת 2020 עד לנישואיו וכיום היחיד מתגורר בדירה בגפו; 

     

    שלישית, בגרסת היחיד בחקירתו לפני הנאמן ביום 5.3.2023 הוא נשאל פעמיים ואינו מכחיש כי הוא שבנה את הדירה יחד עם בנו, וכשלשיטתו שלו יש לו זכויות בנכס;

     

    רביעית, היחיד אינו עקבי בגרסותיו – מחד גיסא, ציין שמכר את הכנס לכ' והוא משלם לו דמי שכירות "מלפני שנה בערך" (קודם לחקירתו אצל הנאמן ביום 30.3.2022). בחקירתו השנייה אצל הנאמן טען היחיד ש"בנינו" (הוא וכ') את הקומה השנייה יחד, אך לא ידע להסביר מדוע מכר את זכויותיו לבנו. מאידך גיסא, בחקירתו לפניי מסר היחיד גרסה חדשה, לפיה כ' מימן את הבניה והוא מחזיר לו את ההשקעה בדמות שכר דירה חודשי. מלבד העובדה שהיחיד מעלה טענות עובדתיות סותרות, לא הומצאו אסמכתאות כלשהן, ואף לא תצהיר מצדו של כ', לתמוך בטענה כאילו משולמים לכ' דמי שכירות חודשיים. בהיעדר אסמכתות שכאלה, הדבר פועל לחובת היחיד;

    חמישית, אין מחלוקת כי היחיד הוא החב בחוב ארנונה בגין הדירה לעיריית ירושלים;

     

    שישית, זכרו של ייפוי הכוח לא בא לידי ברישום מקרקעין מוסדר, ומשעה שאלו הם פני הדברים, לא ניתן לראות בו העברת זכויות מכוח דיני המקרקעין. ראו בהקשר זה סעיף 7(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

     

11. מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני קובע לצורך ההליך שלפניי, כי היחיד הוא הבעלים בפועל של הנכס והמחזיק בו.

     

12. משעה שזוהי מסקנתי, והגם שהיחיד בגיל פנסיה, והגם שהכנסותיו המתועדות היחידות הן מקצבאות, הרי שבהיותו בעל נכס, הוא אינו נכנס בגדר הוראות הלכת לשצ'נקו, המאפשרות מתן הפטר לאלתר למי שמחייתו על קצבאות בלבד – ראו: רע"א 6353/19 לשצ'נסקו נ' הכונ"ר (מיום 11.2.2020).

     

13. מהי, אם כן, משמעות הכרעתי? לטעמי, משעה שהתנהלותו של היחיד בהליך חסרת תום לב היה לכאורה מקום לבטל את ההליכים. ואולם, נוכח גילו של היחיד, גובה החוב שאינו גבוה, והאינטרס של היחיד והנושים כאחד לסיים את ההליך ולזכות בוודאות וכן בדיבידנד (זהו אינטרס של הנושים כמובן), יש מקום לקבוע צו שיקום כלכלי שישקף את מכלול הנסיבות, תוך העדפת האינטרסים של הנושים על פני אלו של היחיד נוכל התנהלותו בהליך.

     

14. נוכח האמור לעיל, בהתחשב במצבת נכסיו וביכולת השתכרותו כמפורט בהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (החוק), ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

     

    1. תשלומים לקופת הנשייה – על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 50,000 ₪, שישולמו ב-40 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,250 ₪ כל אחד החל מחודש יוני 2026. סכום זה אינו כולל את הפיגורים שצבר היחיד במסגרת ההליך אותם עליו להסיר עד לסיום תקופת התשלומים וכן אינו כולל את חלקו של היחיד בקרן הפנסיה של אשתו המנוחה (ראו להלן).

        

    2. חלקו של היחיד בכספי קרן הפנסיה של אשתו המנוחה אצל משיבה 8 – חלקו של היחיד בכספים אלו יועבר לקופת הנשייה בתוך 30 יום, ולאחר מכן יבוטל צו איסור הדיספוזיציה והכספים הנותרים יועברו ליתר היורשים על-פי חלקם;

        

    3. הקדמת תשלומים – באופן חריג ונוכח גילו של היחיד, ובכפוף להסרת כלל המחדלים בדגש על הפיגוריםש נצברו – יוכל היחיד להגיש בקשה להקדמת תשלומים לא לפני חלוף חצי שנה ממתן פסק הדין, ובלבד שהבקשה תתבסס על כספים מצד ג' שאינם שייכים לקופת הנשייה;

        

    4. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק המורה שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים, לרבות נכס פיננסי שיהפוך לנזיל בתוך תקופת התשלומים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

        

15. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

     

16. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

     

17. הפרת תנאי תכנית הפירעון– ככל שהיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

     

    1. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

       1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

       2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

       3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

       4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

       5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

          1. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

          2. החוב נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

          3. מקורו של החוב בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

       6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

       7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

           

    2. הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

        

    3. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

        

    4. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

        

    5. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

        

    6. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

        

18. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

     

19. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

     

20. בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019, יגיש היחיד דו"חות אחת לששה חודשים.

     

21. נא לשלוח לצדדים.

     

22. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

     

    ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"ו, 14 מאי 2026, בהעדר הצדדים.