זמירה משקל נ' עו"ד רונן בצלצל ואח'

 השופט י' עמית:

1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט נ' שילה) מיום 6.12.2017 לבטל הפטר שניתן למערערת (פש"ר 31317-02-11). בקצרה ייאמר, כי לאחר שניתן לחייבת הפטר מותנה, היא ירשה זכויות בדירה. הנאמן גילה את זכויותיה של המערערת בדירה רק לאחר שניתן ההפטר המותנה וביקש להיפרע גם מנכס זה, ואילו המערערת סברה כי מרגע שהתגבש הפטר מותנה אין משמעות לנכס שקיבלה בירושה ואין להשית עליה חיובים נוספים. בית המשפט המחוזי ביטל את ההפטר ומכאן הערעור.

רקע עובדתי

2. מורכבותו של המקרה שבפנינו נובעת מהתפתחות עובדתית יוצאת דופן, ולכן יש חשיבות מיוחדת לתיאור של השתלשלות העניינים כסדרם:

           (-)     בשנת 2011 ניתן צו כינוס לנכסי המערערת, ובשנת 2012 היא הוכרזה, לבקשתה, כפושטת רגל.

           (-)     ביום 13.7.2016 נערך דיון בבית המשפט של פשיטת רגל, והצדדים הסכימו על מתווה להפטר מותנה. בהתאם להסכמת הצדדים, הורה בית המשפט (השופט ד' חסדאי) כי המערערת תשלם לקופת פשיטת הרגל 45,000 ₪ בגין זכויות שירשה בדירת המגורים של הוריה לאחר שאביה נפטר (1/16 מהזכויות בדירה בגודל 58 מ"ר בתל אביב), וכן חוב פיגורים בסך 13,400 ₪, ולאחר מכן יינתן הפטר ותחתם פסיקתא (להלן: ההפטר המותנה).

           (-)     ביום 28.8.2016 המערערת ביקשה להפחית רטרואקטיבית את צו התשלומים, נוכח מצבה הרפואי והכלכלי מסך של 900 ₪ לחודש לסך של 500 ₪ לחודש, כך שחוב הפיגורים יופחת ויעמוד על 10,000 ₪ (קרי, הפחתה של 3,400 ₪ בלבד מחוב הפיגורים על פי ההפטר המותנה).

           (-)     ביום 5.9.2016 העבירה המערערת סך של 45,000 ₪ לקופת הנאמן. 

           (-)     ביום 21.9.2016 אִמה של המערערת נפטרה, ובמותה הורישה לה על פי דין זכויות נוספות בדירת המגורים שהיתה שייכת להורים. המערערת ירשה עוד 3/16 מהזכויות מהדירה (אשר לפי הערכת שמאי שוויה עומד על כ-2.4 מיליון ₪, ו-2 מיליון ₪ במימוש מהיר). המערערת לא דיווחה על כך לנאמן.