וונונו ואח' נ' וואלה! תקשורת בע"מ

לפניי תביעה כספית על סך 150,000 ₪.

1. תובע 1 שירת בעברו כלוחם בחטיבת גולני, ועדיין  בשירות מילואים פעיל. תובעים 2-3 הם אמו ואביו של תובע 1, בהתאמה. תובעים 4-6 הם אחיו הצעירים של תובע 1. הנתבעת הנה חברה אשר בבעלותה פורטל אינטרנט העוסק גם בחדשות ואקטואליה, (להלן: "האתר").

1. עניינה של תביעה זו הנה פרסום מוטעה באתר במהלך מבצע "צוק איתן", כאשר בחודש יולי 2014 פרסמה הנתבעת הודעה בה פורסמה תמונת תובע 1 כחלל צה"ל שנפל במילוי תפקידו, בסמוך לשמו של חייל שנפל במבצע.

1. עדויות התובעים כללו תצהירי עדות ראשית מטעם כל התובעים. עדויות הנתבעת כללו תצהיר עדות ראשית מטעם מר אבנר בורוכוב – משנה לראש מערכת החדשות בזמנים הרלוונטיים לאירוע (להלן: "מר בורוכוב").

תמצית טענות התביעה

1. לטענת התובעים, ביום 22.7.14, בשלהי מבצע "צוק איתן" נפגע נגמ"ש של צה"ל בו שהו שבעה חיילי צה"ל (להלן: "האירוע"). בשעה 15:00 לערך, החלו להגיע לתובעים 2-6 שיחות מאנשים שהביעו תדהמה ממות תובע 1, וזאת על פי ידיעה שפורסמה באתר. הסתבר לתובעים, כי שמו ותמונתו של תובע 1, פורסמו באתר בכתבה מצולמת בה דווחו שמות ותמונות ההורגים באירוע, כולל תמונת תובע 1, כמי שנכלל בין ההרוגים. תובע 1 טוען, כי  מדובר בפרסום שגוי ורשלני אליו נחשפו בני משפחתו ומכרים רבים שלו ושל בני משפחתו. לטענת התובעים, הם לא ידעו נפשם מרוב צער למשמע הבשורה המרה, לרבות הדרך בה הגיעה לאוזניהם- שמועות מהאתר, ולא ישירות מהגורמים המוסמכים בצה"ל, כמקובל.

1. על פי הנטען, התובעים שהו דקות ארוכות במצב נפשי קשה שנגרם להם בעקבות הידיעה הסתמית של הנתבעת, אך בסופו של  דבר התעשתו וניסו ליצור קשר עם תובע 1 אשר שהה באותה עת במשמרת במסגרת עבודתו כמאבטח בנתב"ג, ולכן לא ענה לשיחתם.

1. לטענת תובע 1, עם יציאתו להפסקה, ראה עשרות שיחות שלא נענו והודעות רבות, כאשר באחת מההודעות נחשף לצילום מסך מהאתר המודיעה על "מותו". עוד לטענתו, הוא היה בחוסר אונים, חשש לבריאות יקיריו, והחל לטלפן לכולם כדי לבשר שההודעה מוטעית.

1. לטענתם, הנתבעת הפרה חובותיה עפ"י האתיקה המקצועית של העיתונות, בעניין החובה להגיש לציבור פרסום מדויק ואחראי של ידיעות, לרבות בדיקת העובדות טרם פרסומן. כן טוענים, כי הנתבעת כשלה שפרסום פרטי תובע 1 מבלי לוודא שהודע למשפחתו. לטענתם, הנתבעת חבה כלפיהם חובת זהירות מושגית וקונקרטית, מעשיה מהווים הפרת חובה שיש בה כדי לחייבה בעוולת רשלנות כמשמעה בפקודת הנזיקין. לטענתם, אתר חדשותי מוביל כאתר הנתבעת, יכול היה לצפות את הסיכון הכרוך בפרסום מוטעה, כמו גם היווצרותו של  נזק כתוצאה מפרסום שגוי וסתמי על מותו של אדם אשר בינו לבין המציאות אין כל קשר.  לטענתם התרשלות הנתבעת נבעה ממניעים כלכליים, כאשר אלמנט הייחודיות והראשוניות בפרסום  הנו בראש מעייניה, וממנו שואבת מעמדה כאתר מוביל.