התיישנות תובענה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין קצבאות

1.         בפנינו תביעת התובעת לקביעת תושבותה של התובעת ובהתאם לכך לתשלום קצבת זיקנה, קצבת שארים ודמי קבורה.

שאלה מקדמית התעוררה בתיק לעניין התיישנות התביעה, ועל כן סיכמו הצדדים בכתב את טיעוניהם בסוגיה זו.

2.         הרקע לתביעה:

א.         בעלה המנוח של התובעת , אלעזיז ג'ובראו,  (להלן: המנוח), נפטר ביום

 17/11/03.

ב.         עוד בהיותו בחיים,  ב- 1/2000 הגיש המנוח תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), לקצבת זקנה , וביום 21/4/02, נדחתה תביעתו, מן הטעם שאינו תושב ישראל, ומתגורר בכפר סעיר שבשומרון.

ג.          ביום 14/11/02 הגיש המנוח תביעה לבית דין זה (תיק בל  3007/02).

ד.         ביום 28/4/03, קויים בבית הדין דיון מוקדם, נקבעה פלוגתא לעניין תושבותו של המנוח, וניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המנוח.

ה.         ביום 15/7/03 לא הופיע המנוח לדיון שנקבע בעניינו, והתביעה נמחקה בהעדר התייצבות.

ו.          ביום 2/10/03, בוטלה החלטת המחיקה בהסכמת הצדדים, ונקבע מועד נוסף להוכחות, ליום 2/10/03. בכל מקרה היה על התובע להודיע האם הוא מבקש להמשיך בתביעתו. מטעם התובע לא התקבלה כל תגובה, וביום 1/4/04, משלא התקבלה כל הודעה מטעמו- נמחקה תביעתו בשנית.

ז.          התובעת הגישה בנפרד, ב-25/3/04 תביעה משפטית בתיק  בל 11112/04 , לאור טענתה כי בתביעתה למוסד, לעניין קצבת שארים  לא ניתנה החלטה. המוסד מצידו, טען בכתב ההגנה כי לא היתה זכאית לקיצבת שארים לאור העובדה  שלא היתה תושבת וכי טענתה לעניין התושבות התיישנה לאור ההליך בתיק בל 3007/02 .

ח.         ביום 10/6/04  הודיע ב"כ התובעת לבית הדין: "אני מבקש להגיב לבית הדין תוך 7 ימים...  ואני אודיע אם אני מבקש להמשיך בתביעה" לאור זאת  הורה בית הדין  לבא כוחה להודיע את עמדתו ביחס לאמור בכתב ההגנה, והאם התובעת עומדת על תביעתה.

ט.         גם לעניין זה לא התקבלה תגובה מטעם התובעת, וביום 4/8/04, נמחקה גם תביעתה זו ע"י בית הדין.

י.          ביום 5/1/06, הוגשה התביעה הנוכחית לבית הדין לקיצבת זיקנה, קיצבת שארים ודמי קבורה. בכתב התביעה לא הייתה כל התייחסות לכל השתלשלות העניינים האמורה לעיל. ע"פ האמור בכתב התביעה הנוכחי, התובעת ובעלה המנוח היו תושבי ירושלים, ועל כן זכאית לכל רכיבי התביעה הנתבעים על ידה. (טענה שמוכחשת על ידי הנתבע).

יא.        ללא קשר לאמור לעיל, התובעת הגישה ב - 8/05 תביעה לקיצבת זיקנה. ביום 18/12/05  קיבלה התובעת מכתב  מהמוסד בו נאמר לה כי תביעתה לקצבת זקנה אושרה לה  החל מיום 1/8/05, היות וממועד זה הוכרה תושבותה בישראל.

3.         המחלוקת:

השאלה היחידה בתיק הינה האם התיישנה תביעתה של התובעת לאור מחיקת בית הדין את תביעותיה ותביעות בעלה המנוח.

לטענת בא כוחה של התובעת, התובעת ובעלה המנוח יוצגו בעבר על ידי שני עורכי דין אחרים, ואף על פי כן, לא יידעו אותה על ההליכים בתיק, ועל כך שהתביעות נמחקו, וכי אין להענישה בשל כך,  במיוחד  ביחס לשאלת תושבותה, לתקופה שקדמה ל1/8/05.  מנגד, טוענת ב"כ הנתבע כי משהתביעות בעבר נמחקו,  לא הוגש עליהם ערעור, ולא חודשו - ממילא חלה התיישנות על כל התביעות לרבות בשאלת התושבות.

4 .         ההלכה לעניין ההתיישנות: