השבחת והגדלת נכס משותף מכספי האיש - המגדילה את חלקו או מזכה אותו בהחזר הוצאותיו וטרחתו?

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה (להלן: בית דין קמא) מתאריך ה' בניסן תשע"ט (10.4.19), הקובע, בדעת הרוב, כי הרחבת הדירה תהיה למשיב לבדו, אם אכן יוכיח שהרחבת הדירה נעשתה מכספים השייכים לו בלבד, שאין לאישה זכויות בהם, כמו כספי ירושות או מתנות, או מהמרת נכסים השייכים לו בלעדית או מריבית או פירות של נכסיו טרום הנישואין. לדעת המיעוט, הואיל והדירה רשומה על שם שני הצדדים הרי ההרחבה בכלל הרכוש המשותף.

עובדות וטענות

העובדות הרלוונטיות הן כדלהלן:

הצדדים נישאו זה לזה כדת משה וישראל בתאריך ב' בשבט תשע"ב (26.1.12); לצדדים שלושה ילדים משותפים. הצדדים התגרשו כדת משה וישראל בתאריך י' באייר תשע"ט (15.5.19). יומיים לפני שנישאו חתמו הצדדים על הסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה חיפה. הצדדים עשו הפרדה רכושית של כל הכספים והנכסים שהיו להם טרום הנישואין, וקבעו שכספים או זכויות שיגיעו למי מהם באופן בלעדי או יגיעו להם במתנה או בירושה יהיו רכוש בלעדי של מקבל המתנה או היורש, ואין לאזן רכוש זה. בסעיפים 8 ו־9 להסכם נכתב:

8. מוסכם על הצדדים כי כל אחד מהצדדים יוכל להמיר את הרכוש שהוקנה לו באופן בלעדי על פי הסכם זה ברכוש אחר שירשם על שמו, וזאת גם אם ההמרה תבוצע לאחר המועד הקובע [...]

רכוש כאמור שנרכש מכספים שמקורם בהפרדה הרכושית נשוא הסכם זה, יישאר לעולם שייך לצד שרכש אותו, ולצד שכנגד לא יהיו בו כל זכויות. רכוש כאמור, לרבות פירותיו, גם לא יאוזן בין הצדדים במועד פקיעת הנישואין, ויישאר לעולם רכושו וקניינו של הצד שעל שמו הוא רשום.

9. לעניין זכויות בנכסי דלא ניידי, מוסכם על הצדדים במפורש כי אופן רישומו של כל נכס נדל"ן שירשם על שם הצדדים ו/או על שם מי מהם, בין בלשכת רשום המקרקעין ובין בחברה משכנת, יהווה ראיה חותכת לנכונות הרישום וישקף נאמנה את היקף הזכויות והחובות שיש לכל אחד מהם בכל נכס נדל"ן שיירכש.

הצדדים רכשו דירה ברח' [...] חיפה בינואר 2014. דירה זו נרשמה על שם שני הצדדים בחלקים שווים. מחירה של הדירה היה 1,335,000 ש"ח. לדברי המשיב, מייד עם רכישת הדירה, החלו בתכנון הרחבתה.

לטענת המשיב, בחודש ינואר 2016, לצורך קבלת היתר בניה הרחבת הדירה והשיפוץ, שילם סכום של 261,671 ש"ח, בעוד המערערת העבירה כשנה לאחר תום הרחבת הדירה ולאחר הפסקת עבודות השיפוץ (הפסקה זמנית בטרם הושלם השיפוץ) סכום של 107,000 ש"ח. בהמשך העביר המשיב עוד סכום של 33,091 ש"ח. בית הדין מדגיש כי טענות אלה הן דברי המשיב, לא הוצגו לפנינו הוכחות לעניין, ואף בית דין קמא טרם קיבל הוכחות בעניין הסכומים שכל אחד שילם בעבור השיפוץ.

דיון

השאלה העומדת לפנינו: אחד משותפים בדירה שהשביח את הנכס והשקיע יותר מהשני – האם הדבר מקנה לו זכות יתרה בנכס המשותף או מחייב את השותף השני להחזיר מחצית מההשקעה או שהדבר ייחשב כמתנה שנתן השותף לצד שכנגד?

לעניין הטענה שיש לראות בכספי השיפוץ משום מתנה – דעתנו כי לאור האמור בסעיף 8 להסכם הממון, הרי שכל כספים שמקורם ממקורות שאינם ברי־איזון, הרי שיש לראות בהם רכוש של המשיב שלא הייתה לו כוונה לשתף בו את המערערת. וכאמור בדעת הרוב בבית דין קמא, על המשיב חובת ההוכחה שאכן כספים אלה מקורם מכספים השייכים לו לבדו, ושאינם ברי־איזון, אך אין בהשקעה בדירה משום מתנה. וכי הייתה למשיב ברירה שלא להשקיע בשיפוץ? הרי אם לא היה משקיע בהרחבת הדירה, לא הייתה הרחבה, וכל קניית הדירה הייתה על דעת הרחבה. כוונה למתנה צריכה להיות חיובית, כאשר נותן ה'מתנה' – יש לו אפשרות שלא ליתן, ובכל זאת נותן. אבל בנדון דידן: אם חפץ היה בהרחבה, לא הייתה בידו ברירה אלא להשקיע מכספו. אין כאן ראיה חיובית לכוונת שיתוף או מתנה.

אומנם לעצם השאלה על השקעתו בהרחבת הדירה, ככל שיוכיח וככל שבית דין ייחשב כמה השקיע המשיב וכמה המערערת בהרחבת הדירה: אין הדבר נותן למשיב זכות יתירה בחלק בדירה, אלא שיש חובה על המערערת להחזיר למשיב מחצית ממה שהשקיע בהרחבת הדירה מכספים שאינם ברי־איזון וכנ"ל (או מההפרש בין מה שהשקיע המשיב מכספים שאינם ברי־איזון, לבין מה שהשקיעה המערערת, הכול כפי שיובא לפני בית דין קמא במסגרת דיון ההוכחות).

הנפקות תהיה אם המשיב השקיע סכום מסוים ועליית ערך הדירה היא יותר מסכום ההשקעה. לפי האמור הרי שבשבח מתחלקים הצדדים עקב היותם שותפים בדירה, ורק לעניין ההוצאה יש חובת השבה כיוון שעליהם להתחלק בחלקים שווים.

שותף שהשביח

כאמור, בנדון דידן גם אם יוכיח המשיב שהשקיע את ההרחבה מכספים שאינם ברי־איזון, הרי זכותו בנדון דידן היא להחזר ההוצאה בלבד. שני הצדדים הם שותפים בדירה בהתאם לרישום אצל רשם המקרקעין ובהתאם לסעיף 9 להסכם הממון הנ"ל, ויש לדון מדין שותף שהשביח. (ואין לדון מדין "שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתיים", עיין כתובות צג, א–ב, דשם מלכתחילה הייתה ההשקעה באופן שזה מטיל מנה וזה מאתיים, כך סיכמו, והשאלה איך יחלקו בשבח. בנדון דידן לא היה סיכום על חלוקה לא שוויונית של ההוצאה.)

איתא בבבא בתרא (מב, ב) דשמואל אמר דשותף כ'יורד ברשות' דמי:

גופא, אמר שמואל: שותף כיורד ברשות דמי – מאי קא משמע לן? שותפות אין לו חזקה, לימא: שותף אין לו חזקה? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים בשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע.