- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הראל חב' לבטוח נ' אבו זעיתר
|
תא"מ בית משפט השלום בית שמש |
1292-09
6.9.2010 |
|
בפני : חגית מאק-קלמנוביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: הראל חב' לבטוח |
: באסם אבו זעיתר |
| פסק-דין | |
פסק דין
זוהי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש קלים בתאונת דרכים. השאלה היא האחריות לנזק לפח ברכב המבוטח על ידי התובעת. התובעת הגישה חוות דעת שמאי והנתבע לא הגיש כך שאין מחלוקת לענין גובה הנזק אלא בשאלת האחריות בלבד.
החלטתי להעדיף את גרסת העדה מטעם התובעת על פני גרסת הנתבע מטעמים אלו:
1.הנתבע טען כי הנהגת ברכב המבוטח פגעה במשאית שבה נהג כאשר היא חוצה אי תנועה מסומן בקו הפרדה לבן. נהגת התובעת טענה שהתאונה התרחשה כאשר המשאית סטתה מנתיבה ונכנסה לנתיב נסיעתה שלה.
תיאור התאונה על פי גרסת עדת התובעת הוא סביר ומדובר באירוע הקורה מידי פעם במהלך נסיעה, כאשר רכב אחד סוטה ונכנס לנתיב סמוך שלא בזהירות המתבקשת. לעומת זאת, תיאור התאונה על ידי הנתבע אינו סביר. לא ברור מדוע תפנה הנהגת לכיוונו כשהיא חוצה פס לבן ופועלת בניגוד גמור לחוקי התאונה. זאת במיוחד כאשר הנתבע העיד שהתנועה היתה איטית ביותר והוא עמד כשעה בפקק תנועה (פרוטוקול עמ' 3 שורה 9). אם נתיב זה עמוס אין לנהגת כל מניע לחצות באופן מסוכן את הנתיב כפי שתיאר הנתבע. לכן, גרסת עדת התובעת לגבי האירוע כולו סבירה יותר.
2.הנתבע הדגים מספר פעמים את אופן קרות התאונה. בכל אותן הדגמות הראה שהמגע הראשון בין כלי הרכב היה כאשר החלק השמאלי הקדמי של הרכב המבוטח על ידי התובעת פוגע במשאית. הנתבע טען אמנם שהפגיעה ברכב היתה רק בחלק האחורי השמאלי שלו ותיאר מעין החלקה של רכבה של הנהגת מחלקו הקדמי לחלקו האחורי, כשלטענת הנתבע הפגיעה היתה רק בסיום אותה החלקה בחלק האחורי. אולם, טענה זו אינה סבירה. ההגיון מחייב שהמפגע הראשון בין כלי הרכב הוא שיגרום לפגיעה בפח. מפגש זה היה כאמור בחלק הקדמי של רכב התובעת. אין ברכב זה סימנים לשריטה או פגיעה כלשהי שנמשכה מהחלק הקדמי לאחורי אלא פגיעה יחידה בלבד.
מכאן עולה שתיאור התאונה על ידי הנתבע אינו מתיישב עם הנזק לרכב המבוטח על ידי התובעת וגם מטעם זה אינני מקבלת את גרסת הנתבע.
לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת תוך 30 יום סכום של 2,395 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. לסכום זה יתווספו הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל וכן הוצאות משפט שהוצאו על ידי התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 850 ₪ בצירוף מע"מ.
אני פוסקת את שכר העדה מטעם התובעת בסך 250 ₪ שישולמו אף הם על ידי הנתבע.
ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תש"ע, 06/09/2010 במעמד הנוכחים.
חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
