לכן, יש להותיר את חיוב המזונות בסך 2,100 ש"ח לחודש על כנו, תוך הבהרה כי החיוב הוא גם על מחצית כל הוצאה חריגה בגין חינוך ובריאות, לרבות קייטנות, חוגים, צהרון, שיעורי עזר, וכל תשלום עבור טיפול/ בריאות/ חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי.
דיון
נדגיש מראש, בנסיבות תיק זה בפרט, כי אין אנו דנים בשינוי סכום מזונות שנקבע בפסיקה חלוטה, וגם לא בסכום שנקבע באופן חלוט במסגרת הסכם גירושין, שהיה מצריך "שינוי נסיבות" מהותי בכדי לשנותו. כמובא לעיל, מדובר בפס"ד למזונות זמניים אשר ניתן בשנת 2017, והצדדים הסכימו בהסכם הגירושין לאמצו באופן זמני, עד לבקשת דיון ע"י אחד מהצדדים. מעתה, עלינו להתייחס לתביעה זו להפחתת מזונות כתביעה ראשונה לקביעת גובה המזונות, תוך בחינה מחודשת של הערכת גובה מזונות, לפי הנסיבות והעובדות אשר מונחות לפנינו.
עיון בתדפיסים אשר הגיש האב מ-2/2020 עד 2/2021 מורה על סכום נטו של כ-5,500 ש"ח, לאחר ניכוי של 510 ש"ח כהחזר עבור הלוואה מקופת עזר של המעסיק, אשר אמור להסתיים כעת, כך שיש להתייחס להכנסה נטו של הבעל כ-6,000 ש"ח. נכון לעכשיו, סך המזונות 2,100 ש"ח מעוקל ומנוכה ישירות מהמשכורת. מכיוון שהאב גר בבית שירש, הוצאות המדור גם הן אינן גבוהות (ארנונה כ-210 ש"ח לחודש, חשמל כ-250 לחודש, והוא גר יחד עם אחיו). אילו לא היה הבעל בחובות כבדים, יכול היה להתפרנס עדיין בצורה סבירה לאחר תשלום המזונות בסך 2,100 ש"ח.
אולם, ניכר שמצבו הכלכלי של האב גרוע. לפי המסמכים שהציג הצטבר חוב ארנונה בסך כ-5,000 ש"ח, חשבון אחר (לא קריא) בסך כ-7,700 ש"ח, התראת חשמל עבור חשבונות מסוף שנת 2019 בסך של כ-4,000 ש"ח, ופס"ד לטובת בנק **** על סך כ-93,000 ש"ח (בתוספת הוצאות משפט בסך כ-12,000 ש"ח).
לפי מסמכי אישור הכנסה שהציגה האם (על פי נתונים כספיים אשר דווחו לרו"ח על ידה), הכנסות מהעסק בשנת 2019 היו 5,667 ש"ח לחודש בממוצע, ובשנת 2020 היו בסך 5,485 ש"ח לחודש בממוצע. מאידך, לטענת האשה היא אינה זכאית לסיוע בשכר דירה, אשר מורה לכאורה על הכנסה יותר גבוהה, כפי שאמרה בדיון שכאשר ההכנסה (כולל המזונות) עוברת את הרף של כ-9,000 ש"ח היא אינה זכאית. [יש להעיר כי מבדיקת ביה"ד עולה כי אם חד הורית זכאית לסיוע מלא בהכנסה עד 8,118 ש"ח, ולסיוע חלקי בהכנסה עד סך 10,148 ש"ח, כך שלפי הנתונים שהגישה האם לכאורה היא כן זכאית לסיוע, וראוי לה, לכאורה, לבדוק את הענין שוב.] לדברי האם, יש לה יתרת חובה של כ-25,000 ש"ח, אך היא לא טענה לחובות והלוואות מעבר לכך. היא גרה בשכירות בסך 2,900 ש"ח לחודש, עם הוצאות אחזקת מדור כפי שפרטה.
כאמור, כעת אנו דנים בבת בגיל 5, אשר חיוב האב במזונותיה הבסיסיים היא אבסולוטית (גם לפי בע"מ 919/15 והפסיקה האזרחית), אלא שיש להתחשב במזונות אשר מספק לה האב באופן ישיר בשהותה עמו.
נציין שבפסה"ד הזמני, שניתן כאמור בהרכבו הקודם של ביה"ד, גובה המזונות נקבע מתוך הנחה ששכר האב עומד על כ-4,500 עד 5,000 ש"ח, ושל האשה כ-4,500 ש"ח. כפי האמור לעיל, שכרו של האב עלה לפי הנתונים שבפנינו כיום, אלא שהוא נכנס לחובות מאז, ככל הנראה משנת 2019 (גם בדיון אמר האב שעד סוף שנת 2019 הוא שילם מזונות באופן רציף). יש לשער שהכנסות האם בפועל לא ירדו מאז, ואולי אף עלו.
גם בהתקיים שהות שווה, יש להעריך את הוצאות האם בגין רכיבי ההוצאות שאינם תלויי שהות, בסך 300 ש"ח, ואת המרכיב תלוי השהות (לחודש מלא) ב-1,000 ש"ח. נמצא שהאב חייב במרכיב המזונות ללא מדור, בסכום של 800 ש"ח. לכך יש להוסיף את המדור, ובהינתן שהאב גר בבית ללא שכירות, והאם נדרשת לשלם שכירות [בסכום של 2,900 ש"ח אשר עשוי לפחות ל-1,600 ש"ח אם תזכה לסיוע בשכר דירה] ביה"ד רואה לנכון לחייב את האב בסך 800 ש"ח כהשתתפות בדמי מדור, סה"כ 1,600 ש"ח מדי חודש, וזאת מיום 5.5.2021 עד הגיע הבת לגיל 6 שנים.
על כך יש להוסיף, כפי האמור בפסה"ד הזמני, וכן בטענות שני הצדדים, מחציות חינוך ורפואה, ובכלל זה צהרון ומחזור אחד של קייטנה, בהצגת קבלה.
בהגיע הבת בעוד כשנה לגיל 6, עמדת ביה"ד היא שיש להתחשב גם בהכנסות האם, בפרט כאשר האב מתקשה בתשלום המזונות עקב חובותיו, אך לא באופן שוויוני (בשונה מהפסיקה הנהוגה בביהמ"ש לענייני משפחה), ועל כן יעמוד סכום המזונות והמדור לאחר גיל 6 בנידון דידן על סך 1,300 ש"ח לחודש, בתוספת מחציות כאמור לעיל, כל עוד יימשכו הסדרי השהות השווים.
בסכומים הנ"ל, ביה"ד מתחשב בכך שבפסק הדין בעניין המשמורת, אשר נחתם היום, קבע ביה"ד שהאם תישאר רשמית כמשמורנית, ועל כן היא זו שתקבל את ההנחות וההטבות המגיעות לה מרשויות המדינה, וכן היא תמשיך לקבל את קצבת הילדים.
עוד התחשב ביה"ד בפסק דין זה במצבו הכלכלי הנוכחי של האב. על כן אם מצבו של האב יתייצב, והוא יצליח להשיב את חובותיו, תוכל האשה להגיש תביעה להגדלת מזונות עקב שינוי נסיבות.
באשר לתביעת האב להחלת פסק דין זה למפרע כבר יום 1.1.2020, שבו נפתח התיק בביהמ"ש לענייני משפחה [והועבר אחר כך לבית דין זה בהסכם שערכו הצדדים ביום 5.5.2021], ביה"ד דוחה תביעה זו. הואיל ומיום הגירושין ועד ליום 5.5.2021 הורחבו הסדרי השהות בהדרגה, ועד אז לא נקבע סופית כי הם יהיו שוויוניים, ביה"ד אינו ראוה לנכון להתחיל לדקדק בכל תקופה שבה נוסף לילה אחד, בבדיקה האם הסדרי השהות הללו אכן קוימו, ומה היתה השפעתם על הוצאות הצדדים. לפיכך, ביה"ד קובע כי פסק הדין יוחל רק מיום אישור ההסכם בדבר הסדרי שהות שוויוניים, 5.5.2021.
במקביל, באשר לתביעת האם לחיוב האב במחצית צהרונים למפרע, ביה"ד מבהיר כי הואיל ובעניין גובה המזונות לא דקדק ביה"ד על החלת פסק הדין לפני יום 5.5.2021, אין הדבר ראוי לחייב אותו על תקופה זו למפרע, ללא בדיקת הוצאות הצדדים בפועל בתקופה האמורה כתלוית הסדרי שהות בפועל. על כן ביה"ד קובע כי גם בעניין הצהרונים, יחול פסק הדין למפרע מיום 5.5.2021. באשר לתקופה שלפני כן, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות פסק הדין למזונות זמניים מיום 23.1.2017, על כל המשתמע ממנו.
מסקנות פסק הדין
לאור כל האמור לעיל, ביה"ד קובע:
-
מיום 5.5.2021 ועד הגיע הבת [א'] לגיל 6 שנים, ישלם האב לידי האם למזונות הבת ומדורה סך 1,600 ש"ח מדי חודש, בתוספת מחציות חינוך ורפואה, לרבות צהרון ומחזור אחד של קייטנה.
-
מגיל 6 ועד גיל 18 שנה, ישלם האב לידי האם למזונות הבת ומדורה סך 1,300 ש"ח, בתוספת מחציות חינוך ורפואה, לרבות צהרון ומחזור אחד של קייטנה.
-
סכומים אלו יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, מיום חתימת פסק דין זה.
-
כאמור בפסק הדין מהיום בתיק החזקת ילדים-הסדרי שהות, האם היא המשמורנית, והיא זכאית לקבל את כל הזכויות וההטבות כחוק.
-
אם ישתנה משמעותית מצבם הכלכלי של הצדדים, הן בעניין החובות והן בעניין גובה ההכנסות, יוכל כל אחד מן הצדדים להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות עקב שינוי נסיבות.
פסה"ד ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.
ניתן ביום כ"ח במרחשון התשפ"ב (03/11/2021).
הרב מאיר כהנא – אב"דהרב שלמה צרורהרב דניאל גודיס
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה