הפ"ב 9535-05-15 תכשיטי כפריס בע"מ נ' רוטמנס תכשיטים (2009 ) בע"מ - פסקדין

בקשה לביטול פסק בורר

רקע דיוני

1.התיק נפתח כבקשה לביטול פסק בורר שניתן ביום 11.03.2015 על ידי עו"ד גבריאל הייק ממשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן ושות' (להלן- הבורר).

המשיבה, רוטמנס תכשיטים (2009) בע"מ (להלן - רוטמנס) הגישה לצד תשובתה לבקשת הביטול, בקשה לסעד זמני לפי סעיף 16 לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968, במסגרתה התבקש בית המשפט לאסור על מבקשת הביטול, תכשיטי כפריס בע"מ (להלן - כפריס), להמשיך ולהפעיל את שתי חנויות התכשיטים נושא הסכסוך, כפי שהורה הבורר, עד להכרעה בעתירה לביטול פסק הבורר.

עם סיום הדיון בבקשה לסעד זמני הסכימו בעלי הדין כי הדיון ייחשב ככזה שהתקיים בתביעה לביטול פסק בורר, ופסק הדין שיינתן יכריע בעתירה העיקרית.

רקע עובדתי

2.עיסוקן של שתי בעלות הדין בסחר בתכשיטים. ביום 22.02.2011 התקשרו השתיים בהסכם ניהול לפיו התחייבה רוטמנס לספק לכפריס שירותי ניהול בשתי חנויות לממכר תכשיטים: האחת- בים המלח, והשנייה- באזור הבורסה שברמת-גן, תמורת דמי ניהול ובתוספת אחוז מוסכם מהרווחים. סכסוך שהתגלע ביניהן, הן באשר לטיב שירותי הניהול והיקפם מזה, והן באשר לאופן חישוב הרווחים מזה - הועבר להכרעת הבורר בהסכמת הצדדים.

הסכם הבוררות

3.וכך מגדיר הסכם הבוררות את סמכות הבורר:

"הבורר יידרש לפסוק תחילה על האופן שבו יש לקיים את ההסכם וסיכום הדברים, לאחר מכן יש לפסוק האם מי מהצדדים פעל בניגוד לאופן שהבורר קבע, ולבסוף להכריע באם על פי האינטרסים השונים של הצדדים ובהתחשב בקביעתו על האופן הראוי לקיום ההסכם, ניתן שהצדדים ימשיכו בשיתוף הפעולה על פי ההסכם וסיכום הדברים, או שראוי לבטל אותם ולהכריז על סיומם" [סעיף 3(ו)].

הסכם הבוררות מפטיר את הבורר מהדין, מסדרי הדין ומדיני הראיות, אך מחייב את הבורר בהנמקת הפסק, אף מסמיך אותו לפסוק על דרך של הפשרה.

פסק הבורר

4.לאחר שסקר בהרחבה את טענות הצדדים ואת הפסיקה הענפה בסוגיית החוזיות הרלבנטיות, דחה הבורר הנכבד את טענות רוטמנס בכל הנוגע לתקופה שקדמה למערכת ההסכמית; קבע כי על כפריס היה לשאת בכל העלויות הכרוכות בהוצאות "במועדן או במועד סביר אחר"; כי "יש לראות בהתנהלותה של כפריס בכל הנוגע לנשיאה בעלויות, כהפרת מערכת ההסכמים ובפרט הפרת הסכם הניהול"; כי רוטמנס לא הפרה את התחייבותה למתן שירותי ניהול, לרבות היקף המשרות הנדרש; ומשכך "על כפריס לשאת במלוא סכום דמי הניהול, וככל שלא עשתה כן יש לה חוב בגובה דמי הניהול...". הבורר דחה את הטענות ההדדיות המתייחסות לחובה לנהוג בשקיפות וללא ניגוד עניינים, דחה אף את טענת רוטמנס להפרת כפריס את חיובה בהקשר לאספקת מלאי, אך קבע כי כפריס לא שילמה לרוטמנס את המגיע לה בגין אספקת מלאי תכשיטים בתקופה מרץ - מאי 2014.

הבורר הוסיף וקבע כי את הרווחיות, ממנה נגזרה התוספת האחוזית המוסכמת, יש לחשב על בסיס גובה הוצאות מוסכם וקבוע של 1,750,000 דולר לשנה, להבדיל מהוצאות בפועל כפי טענת כפריס; וכי "התנהלותה של כפריס ביחס לתשלומי הרווחיות מהווה הפרה של הסכם הניהול". עם זאת קבע כי לאור העובדה שביום 4.7.13 יצרה רוטמנס את הרושם כי היא נכונה לדון באפשרות לבצע את התחשיב לפי הוצאות בפועל, הרי כך ייערך התחשיב החל ממועד זה, ולצורך כך מונה רו"ח גולדשטיין שהוסמך "להכין את תחשיב הרווחיות".

בשולי פסק הבורר נקבע כי מאחר ו"כפריס הפרה את מערכת ההסכמים שנכרתה עם רוטמנס, למצער בהיבט של נשיאה בעלויות הפעילות, והתשלומים בגין תכשיטים שסופקו" הרי לאור הסנקציה הקבועה בחוק החוזים תרופות- "ההסכם מבוטל בזאת". הבורר הוסיף וקבע "שעם ביטול מערכת ההסכמים בגין הפרתם על ידי כפריס, יש להחיל את הוראות סעיף 8 להסכם הניהול על כפריס".

טענות כפריס

5.בבקשתה המפורטת המשתרעת על פני 35 עמודים, לא כולל תצהיר ונספחים, מפרטת כפריס את עילות הביטול להן היא טוענת: