ביירון נ' לוי

בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ע"י הבורר עו"ד משה בכר, ואשר נשלח לצדדים בתאריך 03.09.2017 בהודעת דואר-אלקטרוני. לחילופין מתבקש סעד של "מינוי הרכב בוררים בהתאם לכללי תקנון המוסד [לבוררות של לשכת עורכי הדין], אשר ישמשו ערכאת ערעור על פסק הבורר, וידונו בהודעת הערעור אשר הגיש המבקש בפני המוסד, בהתאם ובכפוף לכללי תקנון המוסד".

1.פסק הבוררות נסב על תביעות כספיות הדדיות של הצדדים בנוגע לעסקה משנת 2009 לפיה רכשה המשיבה שתי דירות בבניין לשימור במסגרת פרויקט קבוצת רכישה שארגן המשיב. בפסק הבוררת שניתן לאחר 3 שנות התדיינות, נדחתה תביעת המבקש, ונתקבלו באופן חלקי תביעות המשיבה.

טענות המבקש

2.המבקש טוען כי אף שאיננו חתום על הסכם בוררות, אף לא על הסכם המכיל תנית בוררות, הוא הסכים, בעקבות פנייה מטעם "המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בישראל" (להלן – המוסד לבוררות), להתדיין בפני בורר שימונה על ידי המוסד לבוררות, ומשכך חלות על הבוררות הוראות תקנוני המוסד לבוררות לפיהן "ההנהלה תמנה את הבורר לדון בסכסוך" (סעיף 28 לתקנון); "קודם לתחילת הבוררות יחתמו הצדדים על הסכם בוררות" (סעיף 38 לתקנון); ו"פסק בוררות יהיה נתון לערעור בפני הרכב של בורר דן יחיד או שלושה בוררים.. לעניין זה יראו את הצדדים כמי שהסכימו לכך שפסק הבוררות יהיה נתון לערעור בפני ערכאה של בוררים וזאת לפי הוראות חוק הבוררות..." (סעיף 15 לסדרי הדיון) - בהן עיין ועליהן נסמך טרם הביע הסכמתו. נטען כי בפועל מונה הבורר בידי יו"ר לשכת עורכי הדין, כי הצדדים לא חתמו על הסכם בוררות, ובעת שהמבקש פנה למוסד לבוררות ועתר למנות בורר בערעור והפנה אליו הודעת ערעור, נמסר לו ממזכירת המוסד כי באין שטר בוררות של המוסד, לא תמונה ערכאת ערעור. בנסיבות אלו, טוען המבקש, יש להורות על ביטולו של פסק הבוררות, מכוח העילות הקבועות בסעיפים 24(1) ו-24(2) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 – קרי: "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף" ו-"הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין".

לחילופין, על אף תשובת המוסד לבוררות יש למנות "...הרכב בוררים כערכאת ערעור על פסק הבורר".

עמדת המשיבה

3.המשיבה טוענת כי אין מחלוקת כי פסק הבוררות נשלח לצדדים באמצעות הדוא"ל עוד ביום 03.09.2017, מיד עם נתינתו, ומשכך הבקשה לביטולו, שהוגשה רק ביום 12.11.2017 – 52 ימים לאחר מכן (מבלי למנות תקופות פגרה) - החמיצה את מועד 45 הימים הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות.

לטענות העדר ההסכמה לפנות לבוררות או מינויו של בורר שלא כדין, הרי שמחליפת המכתבים שבין הצדדים, כמו גם מאופן ניהול ההליך, מתחייבת המסקנה לפיה המבקש ידע כי הוא עומד בפני הליך בוררות, ואין הוא יכול להתכחש לכך כעת.

הדיון

4.בישיבת בית המשפט שנקבעה לדיון ביום 24.06.2018 נחקר המבקש בידי ב"כ המשיבה, והצדדים השלימו טיעוניהם.

ד י ו ן ו ה כר ע ה

מניין הימים

5.אפתח בטענת הסף בדבר איחור בהגשת הבקשה. המבקש לא חולק כי פסק הבוררות ניתן ע"י הבורר ביום 03.09.2017 והגיע לידי בא כוחו בדוא"ל בו ביום, ולא נסתרה טענתו כי עותק פיזי נמסר לבא כוחו באמצעות שליח רק ביום 10.09.2017 (פרוטוקול, עמוד 8 שורה 26 – עמוד 9 שורה 5). משמע – עד ליום הגשת ההליך לבית המשפט, תוך התחשבות בתקופת פגרת הסוכות (רע"א 5617/09 פורוש נ' דייטש, ניתן ב-26.10.2010), הרי שבמניין הימים מיום 03.09.2017 ידובר ב-53 ימים, ואילו ממניין המתחיל ביום 10.09.2017 – ידובר ב-46 ימים.