הפ"ב 52234-09-14 זפרן נ' עראר

בפני בקשה לזימון הבורר, עו"ד אהרוני, לצורך מתן עדות בפני בית המשפט לענין ניהול הליך הבוררות על ידו ודרכי חישוב וההגעה לסכומים הנקובים על ידיו בפסק הדין. בקשה זו מוגשת במסגרת בירור בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן על ידי הבורר מיום 8.9.14 אשר נדונה בפני.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה.

"חקירת הבורר בכלל – וחקירתו הנגדית בפרט – אינם דבר מקובל, וזוהי בהחלט פרוצדורה בלתי רגילה." (ספרה של סמדר אוטולנגי, בסרה "בוררות דין ונוהל" מהדורה שניה ומורחבת בעמ' 1221 (להלן: "אוטולנגי")).

זימון בורר לעדות הינו סעד הניתן כחריג, וככל שכך היה על בא כח המבקש להבהיר בפני בית המשפט מדוע בענייננו מדובר במקרה חריג המצדיק את מתן הסעד.

על אף שניתנה למבקש החלטה המאפשרת לו להגיש בקשה מנומקת בהחלטת בית המשפט מיום 17.3.15, המבקש הודיע לבית המשפט כי "מבקש הוא לזמן להמשך ההליכים בתיק, את כב' הבורר עו"הד אהרוני לצורך מתן עדותו בפני בית המשפט הנכבד לענין ניהול הליך הבוררות על ידו ודרכי החישוב וההגעה לסכומים הנקובים על ידו בפסק הדין"

המבקש לא נימק בפני בית המשפט מדוע על פי מבחני הפסיקה, אשר קובעת כי במקרים חריגים יוזמן בורר לעדות, יש להעתר לבקשתו. לטעמי, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

יחד עם זאת , אדון לגופם של דברים ואבהיר מדוע אין מקום להעתר לבקשה.

הבקשה לזימון הבורר עניננה בשני טעמים עיקרים:

העדות נדרשת לענין ניהול ההליך על ידו.

העדות נדרשת לדרכי החישוב והגעה לסוכמים הנקובים בפסק הדין.

כפי שיפורט להלן, אין מקום להעתר לבקשה מכל אחד מהטעמים הנל.

לענין דרכי החישוב והגעה לסכומים הנקובים 

ענייננו בפסק בורר על דרך הפשרה. הצדדים הסמיכו את הבורר לפסוק בענין המובא בפניו בדרך של פשרה וזאת על סמך כל החומרים המצויים בידיו ועל סמך התרשמותו מכל הנאמר ונטען במהלך דיון זה בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1084 (נוסח משולב). הבורר בהתאם אישר את הסכמת הצדדים לפסוק בתביעה המובאת בפניו בדרך של פשרה וזאת על בסיס החומרים המצוים בידיו ועל פי שיקול דעתו לאור כל הנאמר במהלך הדיון שהתנהל בפניו בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 (נוסח משולב) (ר' פסק הבוררות וכן מוצג במ/1 המצורף כנספח לפרוטוקול הדיון מיום 8.71.15).

מכאן, עולה כי ניתנה לבורר הסמכה מפורשת ליתן פסק דין בדרך של פשרה (ר' בספרה של סמדר אוטולנגי בסעיף 249 עמ' 225).

אשר על כן, לא הובהר על ידי המבקש מדוע יש מקום לזמן את הבורר להבהיר דרכי החישוב ואופן הגעה לסכומים, ככל שניתנה לו הסמכות לפסוק בדרך של פשרה. בנסיבות אלה, אין כל נימוק ענייני להבאת הבורר לצורך הבהרת ענין זה.

עוד יש להוסיף בהקשר זה כי טעות באופן יישום הדין אינה מהווה עילת ביטול בין לפי סעיף 24 (7) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן : "חוק הבורות"), ובין לפי סעיף 24 (3) לחוק הבוררות (ר' בהקשר זה ע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' שטאנג ובניו בע"מ, פד מה (5) בעמ' 511).