הפ"ב 37091-07-15 - פסקדין

המבקשת עותרת למינוי בורר שיכריע במחלוקת שנתגלעה בינה לבין המשיב- משרד הביטחון, שעניינה בדרישתה לתמורה כספית המגעת לה, לטענתה, בגין שירותי ייעוץ לבדיקת חיובים כספיים שסיפקה למשיב במהלך "ההתקשרות המקורית", אף במסגרת "התקשרות המשך".

הרקע לבקשה

1.בעקבות מכרז שפרסם המשיב נקשר בין הצדדים בשנת 2012 הסכם שעניינו אספקת שירותי בקרת שכר בתחום מס ההכנסה, המתבטא בטופס ההזמנה, בנספח הצהרת סודיות ובנספח ה"תנאים כלליים להזמנת משרד הביטחון" (להלן – התנאים הכלליים).

המחלוקת הטעונה הכרעה בהליך שלפני סובבת סביב סעיף 16 לתנאים הכלליים שעניינו, כפי שכותרתו מכריזה עליו, ב"שינויים לפי דרישת המשרד" (להלן – סעיף 16). ס"ק (א) קובע כי אם השינויים המתבקשים כרוכים בשינוי בהוצאות או במועד - תבוצע העבודה "תוך שינוי תמחיר כמוסכם בין הצדדים", ואם השינוי המתבקש אינו כרוך בשינוי בהוצאות או במועד- יבצע הספק את השינוי כפי שנדרש. ס"ק (ב) שבסעיף 16 קובע כי המשיב אינו רשאי לדרוש שינוי העולה או פוחת מ25% ממחיר ההזמנה. סעיף 16(ג) מורה כי:

"בהעדר הסכמה כאמור בס"ק (א) או (ב) לעיל יובא העניין להכרעת אדם שימונה לצורך זה על ידי ראש לשכת עורכי הדין בתנאי שאדם זה אושר על ידי בטחון שדה. החלטתו של אדם זה בדבר שינוי או העדר שינוי במחיר או במועד הביצוע או בדבר תחולת ס"ק (ב) יהיו סופיים".

סעיף 16(ד) קובע כי על הספק להתחיל בביצוע העבודה הנוספת הנדרשת ממנו "ללא דיחוי" ו"מבלי להמתין להשגת הסכמה כאמור בס"ק(א) או (ב) או להכרעה כאמור בס"ק(ג)".

הבקשה

2.המבקשת טוענת כי המשיב חב לה סך של 161,500 ש"ח בגין "עבודות תחזוקה למערכת בהתאם להוראות סעיף 8 להזמנה" (סעיף 13 לבקשת המינוי), וכן סך של 160,000,000 ₪ בגין הרחבת ההתקשרות ל"התקשרות המשך" בה התבקשה לבצע עיבודי מס הכנסה לשנים 2010-2013, ועיבודי שכר וקופות גמל לשנים 2004-2013 בתמורה ל- 5 ₪ "עבור כל מספר תעודת זהות" (סעיפים 14-15 לבקשת המינוי).

3. נוכח סירובו של המשיב לשלם לה את הסכומים הנדרשים, אף לא מקצתם, עותרת המבקשת למינוי בורר שיכריע במחלוקת. המבקשת נסמכת בבקשתה על סעיף 16(ג) לעיל, משהיא רואה בו תנית בוררות לכל דבר ועניין, החלה על גם דרישתה לקבלת תמורה כספית בגין שירותים שנתנה לטענתה למשיב הן במסגרת ההסכם המקורי והן במהלך תקופת התקשרות ההמשך. לעמדתה, הפנייה לראש לשכת עורכי הדין כגורם הממנה אינה מלמדת אלא כי הכוונה להליך בוררות. המבקשת מבטלת את טענת המשיב לפיה התנאים הכלליים, המשמשים בסיס להתקשרויות מרובות, לא אושרו במלואם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וכי לא הוסמך לחתום על תנית בוררות.

עמדת המשיב

4.המשיב מתנגד לבקשה. לעמדתו, לא קיים בין הצדדים סעיף בוררות, שכן הוראת סעיף 16(ג) עליו נסמכת הבקשה אינה מתייחסת כלל לדרישת תשלום מעין זו של המערערת, שאינה מבוססת כלל על שינויים בעבודה שנדרשה לבצע, כי אם על עבודות נוספות. לעמדתו, אין מדובר בתנית יישוב סכסוכים כללית, וממילא אין מדובר בה במנגנון של בוררות, כי אם במנגנון הכרעה אחר. עוד טוען המשיב כי על פי הנחית היועץ המשפטי לממשלה נתונה רק לזה האחרון הסמכות להתקשר בהסכמי בוררות או להתיר ליועצים משפטיים של הרשויות השונות להתקשר בהסכמי בוררות בהתייעצות עם פרקליטות המדינה, והיתר כנדרש לא ניתן.

שני הצדדים הכבירו מילים לגופה של מחלוקת, לרבות טענות לעניין העבודות הנוספות, התקיימותן, טיבן והתועלת שהפיק מהן המשיב, אלא משטענות אלו אינן צריכות להכרעה, איני רואה מקום לפרטן.

ההכרעה

5.על אף שהצדדים הפליגו בטיעוניהם למחוזות המתייחסים לגופו של סכסוך ולפרטי המחלוקת, השאלות העומדת לדיון בהליך הנוכחי הן שתיים בלבד: האחת- האם יש להתבונן על סעיף 16 לתנאים הכלליים כעל תנית בוררות, והשנייה- ככל שאכן מדובר בתנית בוררות, האם זו חלה על תביעה כגון זו של המבקשת, כפי שהוגדרה על ידה.

6.אתייחס תחילה לשאלה האם סעיף 16 הינו אכן סעיף בוררות כללי הקובע לטענת המבקשת כי כל מחלוקת שבינה לבין המשיב תובא "להכרעת אדם שימונה לצורך זה על ידי ראש לשכת עורכי הדין", וכי אותו "אדם" אינו אלא בורר.

לא אוכל לקבל טיעון זה. הסעיף אמנם דן ב"הכרעה", אלא שהגורם המכריע אינו בהכרח בורר. נקבע:

"המתקשרים בחוזה נזקקים לא פעם לקביעת מנגנוני הכרעה מוסכמים. לעיתים כוללים הם בחוזה שביניהם סעיף בוררות. אך יש והם קובעים מנגנון הכרעה מוסכם החורג מגדרו של חוק הבוררות. כך, למשל, עשויים הם להסכים כי הערכתו של שמאי פלוני, או חוות דעת של מומחה אלמוני, תחייב אותם. הסכמתם שאדם שלישי יכריע במחלוקת (קיימת או עתידית) שביניהם, לגבי עניין כלשהו, לא בהכרח תעיד על הסכמתם להקנות לו סמכויות של בורר... בין הסכמה למסור סכסוך, קיים או עתידי, להכרעת בורר, לבין הסכמתו לקבל את הכרעתו של מומחה פלוני ביחס לעניינים מסוימים, קיים שוני מהותי" (רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים נ' מצפה כנרת 1995,פ"ד נו(5), 156, 161-162).