הלוי נ' פיפר ואח'

פסק דין

1.בתיק שבפני הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו, לטענתה, לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים בה פגע בה הנתבע 1 עם רכבו.

2.בזמנים הרלוונטים לתביעה, התובעת עבדה בבנין מגורים של דיור מוגן הנמצא ברח' גדליהו בחיפה.

התובעת היתה הנהגת והמחזיקה של רכב פרטי מסוג פולקסוואגן פולו

מ.ר. 96-287-18 (להלן – "הפולו").

3.בזמנים הרלוונטים לתביעה, היה הנתבע 1 דייר בבנין הדיור המוגן והיה הנהג והמחזיק של רכב מ.ר. 65-664-66 ולא ידוע באיזה רכב מדובר – מאחר ונתוניו לא הובאו בפני ביהמ"ש. (להלן – "רכב הנתבע")

הנתבעת 2 היתה המבטחת של רכב הנתבע.

4.התובעת טוענת – כי ביום 18.10.09 הגיעה לעבודה בבנין המוגן, שם עבדה באותה עת 3 שעות מידי יום בשעות הצהרים, החנתה את ריכבה בחניון הבנין, הלכה לעבודתה בבנין, וכשחזרה הבחינה כי מאן דהוא התנגש בריכבה בפינה הקדמית ימנית וגם לו נזק כמתואר בחוו"ד השמאי שצורפה לתביעה, ונגרם לה נזק בסך כולל של 2,295 ₪ כמפורט בתביעה.

התובעת טענה עוד בעדותה – כי בטרם עזבה את החניון, ראתה רכב פרטי "שמשתולל" במקום אך לא ראתה כי הוא מתנגש ברכבה.

התובעת הסבירה את הביטוי "משתולל" – נסע לא טוב.

את אחריותו של נתבע 1 לתאונה – מבססת התובעת בכך שהנתבע 1 השאיר על שמשת מכוניתה פתק עם פרטיו, הוגש וסומן ת/1, ובנוסף גיסה , דני הלוי, התקשר לנתבע 1 באותו ערב לפי מס' הטלפון שנרשם ב-ת/1, שוחח עם הנתבע 1, והלה הודה באחריותו לתאונה, וכי פגע ברכב מסוג פולקסוואגן פולו – זהו רכבה של התובעת.

גיסה של התובעת, הופיע לדיון והעיד את הדברים הנ"ל.

גם בטופס ההודעה לחב' הביטוח דיווחה התובעת כי צד ג' שהשתולל בחניה – פגע במס' רכבים. הטופס הוגש וסומן נ/1.

לפיכך, טוענת התובעת, כי הנתבע 1 הוא זה שגרם לתאונה ופגע ברכבה.

5.הנתבעים טוענים - כי אכן הנתבע 1 פגע ברכב באותו יום בחניון הבנין, אך היה זה ברכב אחד בלבד ולא במס' רכבים, והרכב הנפגע שייך לדיירת בבנין בשם בלוך שרה בעלת רכב דייהטסו מ.ר. 85-075-16 אשר חנה לידו בחניון. הנתבע 1 הודה בפניה כי פגע ברכבה במכתב ששלח לה, הוגש וסומן נ/2, והנתבעת 2 פיצתה אותה בגין הנזקים שנגרמו לריכבה כמפורט בחוו"ד שמאי שהוגשה נ/3.

לכן, טוענים הנתבעים, כי הנתבע לא פגע ברכב התובעת.

הנתבע 1 אישר כי בערב התאונה התקשר אליו גבר ושוחח עמו על התאונה. בתחילה הוא העיד כי חשב שזה אדם שמתקשר בשם גב' בלוך אך במהלך עדותו הוא תיקן – ואמר כי הגבר שהתקשר אליו – הזדהה כמדבר בשמה של התובעת.

עוד הוא הוסיף שלמחרת התאונה הוא פנה לקבלה של הבנין, שאל על הגב' ברטה הלוי (התובעת), אך אמרו לו שלא מכירים אשה בשם זה, והוסיפו בקבלה כי ידוע להם שפגעו במכונית בחניון ולא יודעים מי הפוגע. וכשנתבע 1 הזדהה בפניהם כנהג הפוגע – נאמר לו שהרכב הנפגע שייך לגב' בלוך, ואז הוא כתב לה את המכתב נ/2.

6.נמצא לסיכום – כי הנתבע 1 מודה כי נסע לא טוב באותו יום בחניון וכתוצאה מכך פגע ברכב שבסמוך. המחלוקת היא האם הוא פגע ברכב התובעת, או פגע רק או גם בריכבה של הגב' בלוך שרה.

7.התובעת החזיקה ברשותה את הפתק ת/1 שמכיל את פרטי הנתבע 1.