הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלונית ואח'

1.ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון) מיום מיום 23.12.2018, בגדרו קיבל בית משפט קמא תביעת המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה"), וחייב את המערערות ואת המשיבה מס' 2 (להלן: "דורלן") בחיובים נפרדים, לשלם למשיבה סך של 524,000 ₪ כפיצוי בגין נזקיה ומכאוביה כתוצאה מתאונה שאירעה לה ביום 06.12.2011.

2.בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי על המערערות לשלם 25% מהנזק, ואילו דורלן תישא ב-75% מהנזק.

על ההליכים בבית משפט קמא:

3.תחילה, הגישה המשיבה תביעתה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אך לימים הועברה התביעה לבית משפט השלום בחיפה. המשיבה, ילידת 1984 הגישה תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה שאירעה לה ביום 06.02.2011. על-פי הנטען, נרשמה המשיבה ללימודים בבית ספר לקוסמטיקה – נאוה קולאג' המנוהל על-ידי המערערת מס' 2 והחלה לומדת בו. על-פ הנטען, ביום התאונה, במהלך שיעור קוסמטיקה מעשי, פתחה המשיבה ארונית על מנת להוציא ממנה מוצרי קוסמטיקה כחלק מן השיעור, ותוך כדי פתיחת דלת הארון העליונה, העשויה זכוכית, התפרקה הדלת ונפלה על ידה הימנית. המשיבה טענה כי נגרמה לה נכות בשיעור 55% בגין תסמונת כאב ביד ימין.

4.התביעה הוגשה כנגד המערערת מס' 2 – חברה בע"מ שהפעילה את בית הספר, כנגד מבטחת אחריות המערערת מס' 2 כלפי צד ג' – המערערת מס' 1, כנגד חב' דורלן – חברה בע"מ העוסקת בייצור ומכירת רהיטים ואשר, על-פי הנטען, ייצרה וסיפקה את הארונית מספר ימים לפני התאונה. נטען, כי הנתבעות עיוולו עוולת רשלנות כלפי המשיבה. המשיבה הוסיפה וטענה, כי דורלן אחראית כלפיה מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980 (להלן: "חוק מוצרים פגומים").

5.הנתבעות, כולן, התגוננו מפני התביעה, הכחישו את האירוע, הכחישו את אחריותן לתאונה ואף הכחישו את הנזקים הנטענים. דורלן שלחה הודעת צד ג' כנגד הפניקס חברה לביטוח בטענה, כי הפניקס ביטחה את דורלן בפוליסת ביטוח אחריות מוצר ועל כן אחראית לשפות את דורלן בגין כל סכום שבו תחויב. כן שלחה דורלן הודעת צד שלישי כנגד מר חיים סבג- סוכן ביטוח, טענה כנגדו טענות ביטוחיות וטענות מדיני הנזיקין, ועתרה לחייבו בשיפוי דורלן בגין כל סכום שבו תחוייב. הודעה לצד שלישי כללה צד שלישי נוסף מר גולדפלד אברהם, שההודעה כנגדו נמחקה בהסכמת הצדדים על-פי פסק -דין מיום 20.11.2017. לא נתעכב על טענות הצדדים בהודעה לצדדים שלישיים, מאחר והדיון בהן התייתר, לאור הסכמת הצדדים בפנינו, עליה נעמוד להלן.

6.מטעם המערערות הוגשה חוות דעת רפואית לפיה לא נותרה למשיבה נכות רפואית בתחום האורתפדיה או בתחום הכאב. כמו כן, הגישו המערערות חוות דעת מטעם אינג' אריק יודלא, מומחה בטיחות, אשר בחן את הארונית ואת דלתה והגיע למסקנה, כי נפלו ליקויי בטיחות חמורים בייצור הארונית, ובין היתר, התקנת דלת מזכוכית שקופה רגילה, שאינה מחוסמת, כאשר שימוש בזכוכית מחוסמת היה מונע את התאונה מאחר וזכוכית זו, ככל שתישבר, "היא מתנפצת לרסיסים". המומחה מצא ליקויים נוספים לרבות במבנה ובאביזרי דלת הזכוכית שתרמו להתרחשות התאונה ובין היתר, מצא המומחה פגמים בסוג הצירים שהותקנו ובחיבורים בלוח הזכוכית אשר החלישו את חוזקו. המומחה סבר, כי מדובר במוצר פגום וכי דורלן נמנעה מלספק אזהרות למערערת מס' 2 באשר לשימוש בארונית.

7.אף דורלן הגישה חוות דעת מטעם מומחה בטיחות מטעמה, אשר אסבן, אשר חיווה דעתו באשר לארונית והגיע למסקנה כי דורלן עמדה בכל הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים וכי התאונה לא נגרמה בגין פגם במוצר, כי אם בשל העובדה שהמשיבה דחפה דלת הזכוכית מעבר לזוית הפתיחה המקסימלית, וכי התקנת צירים בעלי זווית פתיחה יותר גדולה לא היתה מונעת את התאונה.

8.בית המשפט (עוד כשהתביעה התנהלה בבית המשפט המחוזי) מינה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בנכותה של המשיבה בתחום "רפואת הכאב". המומחה מטעם בית המשפט מצא, כי המשיבה פיתחה תסמונת כאב כרונית שאינה CRPS, וכי המשיבה סבלה מכאב נוירופתי. בהתאם לאמור, נקבעה למשיבה נכות בשיעור 20% בגין כאב נוירופתי עם פגיעה עצבית.