פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1058-06
13/03/2007
|
בפני השופט:
1. ב. אזולאי - אב"ד 2. נ. זלוצ'ובר 3. צ. צפת
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד א.אברהם
|
הנתבע:
סונוקרט עיסה עו"ד ת. אורינוב
|
הכרעת דין |
השופטת צילה צפת:
האישום
1. כנגד הנאשם הוגש ביום 21/5/06 כתב אישום בן שני אישומים:
האישום הראשון מייחס לנאשם עבירה של גניבה - לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של כליאת שווא- לפי סעיף 377 לחוק, עבירה של מעשה מגונה בכוח- לפי סעיף 348(ג 1 ) לחוק, ועבירה של מעשה סדום- לפי סעיף 347(ב) לחוק.
האישום השני מייחס לנאשם עבירה של הדחה בחקירה- לפי סעיף 245(ב) לחוק, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש- לפי סעיף 380 לחוק, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- לפי סעיף 275 לחוק, ועבירה של היזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק.
2. על פי העובדות המפורטות
באישום הראשון, הנאשם, המתלוננת ושותפות נוספות, התגוררו בדירה השייכת לחברת כוח אדם בה עבדו.
ביום 15/5/06, סמוך לשעה 17:00, עת היו הנאשם והמתלוננת בדירה, נכנס הנאשם לחדרה, העיר אותה משנתה ודרש שתקום ותשב עימו, המתלוננת סירבה. סמוך לאחר מכן שב הנאשם ונכנס לחדרה של המתלוננת, נישק אותה על פיה בכוח, למרות דרישתה של המתלוננת כי יעזוב אותה ולמרות ניסיונותיה להיאבק בו (להלן יקרא: "האירוע הראשון").
ביום 16/5/06 הנאשם נטל שתי תמונות מתוך אלבום תמונות השייך למתלוננת. סמוך לשעה 12:00 הבחינה המתלוננת בחסרונן של התמונות, פנתה לנאשם וביקשה שיחזיר לה את התמונות. הנאשם הודה כי לקח את התמונות אולם דרש מהמתלוננת שתתן לו תמונה אחרת ורק אז יחזיר לה את התמונות החסרות, כן דרש מהמתלוננת להיכנס עימו לחדרו על מנת לקבל את התמונות. כאשר נכנסה המתלוננת לחדרו, דחף אותה הנאשם על המיטה ונעל את הדלת. המתלוננת קמה ודרשה מהנאשם שייתן לה לצאת מהחדר, אולם הנאשם סירב ודחף אותה על המיטה בשנית. הנאשם נישק את המתלוננת על פניה ועל צווארה, חשף את ביטנה ואת חזה של המתלוננת ונישק את החזה. המתלוננת ניסתה להרחיקו מעליה ודרשה ממנו שיעזוב אותה, אולם לשווא. הנאשם אחז בידיה של המתלוננת מעל ראשה וסובב אותה כך ששכבה על בטנה. הנאשם הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה והחדיר מספר פעמים את אצבעו לפי הטבעת של המתלוננת, והכל למרות בכייה של המתלוננת וניסיונותיה להרחיק את הנאשם מעליה. לאחר מכן קם הנאשם, פתח את הדלת והתיר למתלוננת לצאת מהחדר. המתלוננת נמלטה לחדרה ונעלה את הדלת. הנאשם ניגש לדלתה של המתלוננת ודרש שתצא מהחדר, אולם המתלוננת סירבה והזעיקה את המשטרה (להלן יקרא:"האירוע השני"). לטענת המאשימה, מעשים אלו של הנאשם עולים כדי עבירות גניבה, כליאת שווא, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום.
3. על פי העובדות המתוארות
באישום השני, ביום 16/5/06 סמוך לשעה 18:30 נערך עימות בין הנאשם לבין המתלוננת, בחדר חקירות במשטרה, בנוכחות השוטרים אייל מימון ואמיר גבועה. במהלך העימות הנאשם איים על המתלוננת שיפגע בה, אמר לה שתראה מה הוא יעשה לה והחווה לעברה מחוות מאיימות. כמו כן, במהלך העימות הניף הנאשם מחורר ועט מהשולחן לעבר המתלוננת כאומר להכותה בהם, אולם השוטרים אשר נכחו בחדר אחזו בו ולקחו ממנו את החפצים. בסיום העימות התקרב הנאשם במהירות אל עבר המתלוננת, הכה אותה עד שנפלה על הרצפה, וקרע את חולצתה. השוטרים אחזו בנאשם והרחיקו אותו מעל המתלוננת, אולם הנאשם נאבק וניסה להשתחרר מאחיזת השוטרים ולהמשיך ולתקוף את המתלוננת עד שהשוטרים נאלצו לאזוק אותו בידיו. כתוצאה ממעשיו אלו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות בחזה ובגב. הנאשם הוצא על ידי שוטרים מחדר החקירה ובזמן שעברו ליד חלון, בעט בחלון בחוזקה וניפץ את השמשה כך ששברי זכוכית התעופפו לחצר תחנת המשטרה- מקום בו נכחו אנשים (להלן יקרא:"האירוע השלישי"). לטענת המאשימה, מעשיו אלו של הנאשם עולים כדי עבירת הדחה בחקירה, עבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, עבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועבירת היזק במזיד.
4. הנאשם כפר בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, פרט לאמור בסעיף קטן 6 באישום השני, אשר לניפוץ החלון בתחנת המשטרה.
רקע כללי:
5. כאמור בכתב האישום, המתלוננת, הנאשם ושלוש שותפות נוספות התגוררו באילת בדירה השייכת לחב' כוח אדם שהעסיקה אותם. המתלוננת עבדה כמלצרית באחת המלונות באילת.
בדירה שני חדרי שינה וסלון. המתלוננת חלקה חדר אחד עם שתי שותפות ואילו הנאשם חלק את החדר השני עם חברתו.
המתלוננת עברה להתגורר בדירה זמן קצר ביותר (בין 4 ימים עד כשבוע וחצי) לפני האירועים נשוא כתב האישום. המתלוננת והנאשם לא הכירו זה את זו בטרם הצטרפותה לדירה ולא התפתח ביניהם קשר רומנטי.
ביום 16/5 אמור היה הנאשם לעבור לדירה אחרת.
האירועים נשוא האישום הראשון (15/5-16/5), התרחשו בהיות המתלוננת והנאשם לבדם בדירה.
האירועים נשוא האישום השני התרחשו ביום 16/5, בתחנת המשטרה, במהלך העימות בין המתלוננת לנאשם.
יריעת המחלוקת:
6. המחלוקת בעיקרה עובדתית. הנאשם כאמור כופר בכל עובדות כתב האישום למעט בעובדה- כי שבר את החלון בתחנת המשטרה.
הנאשם טוען כי התגלעו סתירות מהותיות בגרסאות השונות שהציגה המתלוננת בפני השוטרים שהגיעו מייד לאחר האירוע לדירה, הודעותיה במשטרה ובעדותה בפני בית המשפט. לטענתו, סתירות אלו מערערות את מהימנותה.