נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים וזאת במסגרת שני אישומים נפרדים.
באישום הראשון נטען כנגד הנאשם, כי בתאריך 30.1.97' בשעה 17:10 לערך, ברחוב יזרעאלי 11 בת"א, על רקע דרישת תשלום דמי נסיעה, תקף הנאשם, בהיותו נהג מונית, את הנוסע דוד סדן, בכך שגרר אותו מן הרכב, דחף אותו, תפס בגופו וטלטלו.
האישום השני עניינו אירוע שאירע כשנה לפני התאריך 6.6.99 , בעת שרבקה זוסמן (להלן: "המתלוננת") נסעה במונית נהוגה על ידי הנאשם. תוך כדי נסיעה, על רקע ויכוח אודות דמי הנסיעה, אמר הנאשם למתלוננת כי היו צריכים להרוג יותר מ-6 מיליון אנשים, והערבים היו צריכים להרוג אותנו והחל דופק עם ידו האחת בפראות על תקרת המונית ועל הכסא שלצדו בעוד הוא ממשיך ונוהג את המונית. המתלוננת, מרוב חשש, ירדה מהמונית לפני שהגיעה למחוז חפצה, ובהמשך פנתה למשרד התחבורה והגישה תלונה כנגד הנאשם.
על פי הנטען, בתאריך 6.6.99 בשעה 11:00 לערך, הגיע הנאשם למשרד בו עובדת המתלוננת ואיים בצעקות על אנשי המשרד, כי אם יראה את המתלוננת ירצח אותה וימלוק לבנה את הראש, והוסיף שישים מטען ויפוצץ את המשרד ושיזיין ויהרוג את המתלוננת וכל זאת בכוונה להפחיד את המתלוננת ואת עובדי המשרד העובדים עמה.
לאחר שנעצר בגין מעשיו, בתאריך 5.7.99 איים הנאשם על השוטר שעצרו בכך שאמר לו כי הוא זוכר 100 שנה יבוא אליו ויתנקם בו, גם אם הדבר ייקח זמן רב .
ראיות התביעה:
אישום ראשון:
1. המתלונן, שהוא עד התביעה המרכזי בהתייחס לאירוע נשוא האישום הראשון, נפטר טרם עדותו והתביעה מבקשת להסתמך על ההודעה שמסר במשטרה בהתאם לסעיף 10 לפקודת הראיות- אמרה של קורבן אלימות.
הודעת המתלונן החתומה על ידו, אשר נגבתה ביום האירוע, סמוך מיד לאחר המקרה, מתארת מפיו של המתלונן את שאירע באותו יום. לדברי המתלונן, הוא עצר מונית נהוגה על ידי הנאשם בשד' ירושלים ביפו בבקשו להגיע לרח' עמק יזרעאל. עם סיום הנסיעה, ביקש הנאשם 20 ש"ח תמורתה ואז פנה אליו המתלונן ושאל מדוע לא הפעיל מונה. בשמעו זאת, שינה הנאשם טעמו וביקש רק 10 ש"ח. לדברי המתלונן הוא ביקש קבלה והוסיף, שאם הוא היה מפקח מטעם משרד התעבורה, לנאשם הייתה בעיה. בתגובה לכך יצא הנאשם מהמונית, גרר את המתלונן מהכסא עליו ישב החוצה והחל דוחף אותו ומטלטל אותו. לדברי המתלונן, בשלב מסוים הניח לו הנאשם, נכנס למונית ונסע במהירות מהמקום מבלי לאפשר למתלונן להוציא את מטרייתו שהשאיר במונית.
המתלונן מסר לשוטר את החשבונית שקיבל מהנאשם (ראה ת/2 ) שבזכותה אותר הנאשם .
2. סמ"ר יורי מורושק העיד כי גבה את הודעת המתלונן דוד סדן ורשם את דבריו (ראה ת/3) .
אישום שני:
3. המתלוננת, עורכת דין במקצועה, סיפרה, כי ביום האירוע, ברחוב הגדוד העברי בת"א, היא נטלה מונית, שהייתה נהוגה בידי הנאשם ,לנסיעה מת"א להרצליה. בעת שעלתה למונית ישב במושב הקדמי נוסע נוסף אשר ירד בתחנה המרכזית. המתלוננת סיפרה, כי היא נהגה לנסוע בתדירות גבוהה במוניות מת"א להרצליה ולכן התרשמה כי המחיר שנקב הנאשם היה מופקע. המתלוננת הוסיפה, כי מאחר שבאותה תקופה היא עבדה במשרד עורכי דין שעסק בייעוץ משפטי לנהגי מוניות היא יעצה לנאשם לא להגזים במחירי הנסיעה, כיוון שיכול לעלות למונית בלש של משרד התחבורה.
לדברי המתלוננת, ברגע שהיא אמרה דברים אלה לנאשם, הוא החל לדפוק על תקרת המונית בצרחות ובגידופים באומרו "אתם האשכנזים חבל שלא הרגו יותר משישה מיליון". הנאשם המשיך בנסיעה מהירה על כביש איילון כאשר הוא לא מסתכל על הכביש ומבטו מופנה אליה והמתלוננת הרגישה, לדבריה, במצוקה רבה וחששה לשלומה ולחייה. המתלוננת סיפרה, כי ניסתה במהלך הנסיעה לאותת לניידת משטרה שחלפה בכביש, אך ללא הצלחה. לדבריה, היא ביקשה מהנאשם שיוריד אותה באמצע דרך איילון כיוון שחששה לחייה, אך האחרון אמר שאינו יכול לעשות זאת והוריד אותה בסופו של דבר בהמשך הדרך ואמר לה שאינה צריכה לשלם בעבור הנסיעה. לדברי המתלוננת, היא התעקשה לשלם כדי לקבל מהנאשם קבלה שבאמצעותה תוכל לזהותו ולהתלונן נגדו ולבסוף היא שילמה לנאשם 25 ש"ח וקיבלה ממנו קבלה.
המתלוננת הוסיפה וסיפרה, כי לאחר מכן היא עלתה על מונית אחרת וסיפרה לנהג המונית את אשר התרחש במוניתו של הנאשם ואותו נהג הציע לה להגיש תלונה למשרד התחבורה, כשם שגם עשתה.
לדברי המתלוננת, ביום 6.6.99 בעת הייתה בחדרה במשרד בו עבדה ברחוב הגדוד העברי 26 בת"א, היא שמעה לפתע את קולו של הנאשם צועק כשהוא מחוץ לחדרה כי ימלוק לבנה את הראש וירצח אותה. לדבריה, היא נעלה מיד את דלת חדרה ועורך דין אחר שהיה במשרד ניסה להרגיע את הנאשם. לדברי המתלוננת, היא שמעה את הנאשם צועק "אתם החילוניים האשכנזים חבל שהיטלר לא הרג יותר משישה מיליון" לדברי המתלוננת, הנאשם צעק והשתולל בצורה נוראית והיא חששה לחייה.
המתלוננת הוסיפה וסיפרה כי גם עובר לעדותה בבית המשפט בעת שהגיעה באחת הפעמים למסירת עדות, הנאשם רדף אחריה ברחוב ואיים עליה בצורה מעוררת אימה עד שהייתה צריכה להזעיק עזרה כדי להיכנס לאולם בית המשפט.
4. פקד חכים, שוטר בדימוס העיד, כי בחודש יולי 99, בעת שהנאשם נחקר לגבי החשדות המיוחסים לו לעיל, הוא הובא למשרדו כדי לשקול את המשך הטיפול לגביו ולאחר שעיין בחומר החקירה, הוא החליט לשחרר בערבויות. באותו מעמד, הנאשם החל להשתולל ולדבר שלא לעניין. במצב דברים זה, החליט פקד חכים לכבול את הנאשם ואז איים עליו הנאשם באומרו כי יש לו זיכרון לעוד 100 שנים והוא יתנקם בו גם בעוד כמה שנים.
5. מפקח דרור מימון העיד, כי בתאריך 5.7.99 הוא נשלח להביא את הנאשם לתחנת המשטרה לאחר שהשתולל בבית המשפט ברח' שוקן. לדברי העד, בהגיעו למקום הוא מצא את הנאשם כשהוא אחוז אמוק צועק ומשתולל. היה מפחיד וקשה לעמוד לידו. בניידת הוא החל לנהל שיחות עם אלוהים. העד הוסיף כי זכה שיעברו הרבה אנשים עברו תחת ידו, אך לא ראה התנהגות כזו מצד אדם כלשהו.