הכרעת דין בתיק פ 8033/05

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329 (א)(2) לחוק העונשין , התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה של נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 62+2 לפקודת התעבורה {נוסח חדש} התשכ"א -1961 (להלן:" פקודת התעבורה"), עבירה של נהיגה בפסילה לפי סעיף 67+10 לפקודת התעבורה ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודה לביטוח רכב מנועי {נוסח חדש},התש"ל -1970.

2. כתב האישום מייחס לנאשם 2 אישומים.

האישום הראשון מייחס לנאשם כי ביום 10/1/05, בסמוך לשעה 20:30,          (להלן: " זמן האירוע") נהג הנאשם בכלי רכב מסוג שברולט מ"ר 6659106 (להלן:" הרכב"), אשר אינו מורשה לנסיעה החל מיום 12.12.03, בכביש הגישה לתל שבע מכביש 60 (להלן :" הכביש"). יחד עם הנאשם היו בכלי הרכב שני נוסעים אחרים.  עוד נטען כי רישיון הנהיגה של הנאשם אינו תקף מאז שנת 2001 ובנוסף לכך אף נפסל הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, החל מיום 1.12.03, בהתאם להחלטת בית המשפט לתעבורה בתיק  6393/03.

בזמן האירוע הקימו השוטרים אורן מלינקר (להלן: " מלינקר"), זהבה זארו (להלן: " זהבה"), וצילה גרינברג (להלן: " צילה"), יחד עם המתנדבת מורן ברנס,  מחסום משטרתי על הכביש לפני הכניסה ליישוב תל שבע, שכלל הנחת שלטים ודוקרנים על הכביש. כמו כן עמדה במקום ניידת משטרתית, המסומנת בסימני משטרה,  אשר על גגה פעלו אורות כחולים מהבהבים. גם  השוטרים והמתנדבת שהיו במקום לבשו מדי משטרה ואפודות זוהרות. המתנדבת מורן ברנס עמדה על אי תנועה סמוך למחסום ואבטחה את המחסום.

השוטר מלינקר הבחין בנאשם מתקרב ברכבו וסימן לו עם פנס לעצור בצד לבדיקה. הנאשם עצר את נסיעתו והשוטר מלינקר התקרב לחלון הנהג ברכב וביקש מהנאשם את רישיון הנהיגה שלו והשוטרת זהבה עמדה בסמוך אליו.

הנאשם עשה עצמו כאילו הוא מחפש את הרישיון בתא הכפפות ובינתיים התקרבה אליהם השוטרת צילה ואמרה לנאשם כי רישיונות הרכב לא בתוקף ובאה לקחת מהנאשם מסמכים. או אז, לחץ הנאשם באופן פתאומי על דוושת הגז, סובב את ההגה והאיץ את רכבו בנסיעה מהירה ופרועה היישר לכיוון השוטרים שעמדו לידו.  דריסת השוטרים מלינקר וזהבה  נמנעה אך בשל העובדה שהם קפצו והרחיקו עצמם מדרכו של הנאשם. אולם, השוטרת צילה לא הספיקה לברוח מדרכו של הנאשם והנאשם פגע ברכבו בירכה השמאלית ושפשף אותה. הנאשם, מיד לאחר מכן, המשיך בנסיעה מהירה ופרועה, עקף את המחסום, נסע לכיוון תל שבע ונעלם.

במעשיו אלו, ביקשה המדינה להרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ובעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ובזמן פסילה.

האישום השני מייחס לנאשם כי בתאריך 17.1.05 סמוך לשעה 22:50, עמד הוא בסמוך לרכבו בתחנת דלק "דלק" בכביש 60, בסמוך לכניסה לבאר שבע. כשראה הנאשם את השוטרים מיכאל סלע, מיקי ביטון וניסן פאקר מתקרבים אליו קפץ והסתתר במושב האחורי של הרכב  על מנת למנוע את גילויו. ביחס למעשים אלו ביקשה התביעה להרשיע את הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

3. לעניין האישום הראשון  כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו וטען, כי כלל לא היה ברכב במועד ובמקום, נשוא האישום המיוחס לו, וכי אין לסמוך על הזיהוי אשר נעשה על ידי השוטרים, מאחר והם מכירים אותו מנסיבות קודמות. לחילופין, טען כי  הראיות מלמדות כי השוטרים המזהים לא יכלו לקבע בזיכרונם את פניו של נהג כלי הרכב בשל החשכה אשר היתה במקום ומשך הזמן הקצר של המפגש. לעניין האישום השני הודה הנאשם כי אכן ישב בכלי הרכב מאחור, אך לטענתו, לא ניסה להסתתר מפני השוטרים ומכאן שלא עבר עבירה של הפרעה לשוטרים.

4. יריעת המחלוקת משתרעת על שניים: האחד עניינו באישום הראשון והוא, האם אכן נהג הנאשם בכלי הרכב במועד ובמקום נשוא האישום הראשון והאם נהג באופן המסכן חיי אדם בכוונה לפגוע ובכך גם גרם לחבלה בכוונה מחמירה.

השני, עניינו באישום השני והוא האם התקיימו יסודות העבירה של הפרעה לשוטר על מנת שניתן יהיה להרשיעו בעבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ומכאן לבחינת התשתית הראייתית.

האם הנאשם נהג בכלי הרכב כמיוחס לו באישום הראשון

5. אין  חולק כי על שכם התביעה מוטל הנטל להוכיח כי הנאשם הוא אשר נהג ברכב ביום האירוע נשוא האישום הראשון.

"זהותו של הנאשם כמבצע העבירה הינה מרכיב בסיסי באחריותו הפלילית ובתור שכזו התביעה נושאת בנטל הוכחתה , על התביעה להוכיח את זהותו של הנאשם כמבצע העבירה במידה שלמעלה מכל ספק סביר."

(יעקב קדמי, על הראיות ,חלק שני עמ' 1017 ).

6. על שהתרחש בזמן האירוע העידו שני השוטרים מלינקר וזהבה  (ע.ת. 6   וע.ת.-7), אשר בעדותם תיארו כיצד הגיע כלי רכב מסוג שברולט לבן, שמספרו 6659106, למחסום  ונעצר, על פי דרישתם, לבדיקה. השוטרים סיפרו כי בקשו מהנהג כי יציג בפניהם רישיונות וכי במהלך בדיקת הרישיונות, כאשר שמע נהג הרכב במכשיר הקשר שהחזיק השוטר שישנה בעיה עם רשיונות הרכב, סובב הוא את ההגה ונסע לעברם. השוטרים סיפרו כי  נאלצו לקפוץ הצידה על מנת שלא להיפגע וכי בהמשך, בנהיגתו הפרועה, פגע  כלי רכבו  בשוטרת צילה ומיד לאחר מכן נמלט מן המקום. שני השוטרים מסרו כי במהלך הבדיקה שמרו הם על קשר עין עם נהג הרכב ואף שוחחו עמו (ראה עדותם עמ' 11-21 לפרוטוקול).  

כעבור שבוע, לאחר שהנאשם נעצר, זיהו אותו שני השוטרים, מלינקר וזהבה, בוודאות במסדרי זיהוי חיים תקינים שנערכו לכל אחד מהם בנפרד (ת/1 א' ו-ת/1 ב'). תמונות שצולמו במהלך המסדרים הוגשו לבית המשפט (ת/8 ).

על פי עדותם של כל שוטרי המחסום  שהעידו בבית משפט (ע.ת מס' 5,6,7,8) למרות היות השעה שעת לילה, היה המחסום מואר (שלושה מן העדים אף העידו כי במקום הייתה מותקנת תאורת רחוב). 

7. אל מול גרסה זו, טען הנאשם כי הוא  מעולם לא נהג בכלי רכב כלשהו, מאחר ואין לו רישיון נהיגה, וגם לא נהג בכלי הרכב שבו נמצא יושב בתאריך 17.1.05  ובפרט לא בזמן האירוע כמתואר באישום הראשון. בלשונו: