1. כתב האישום (לאחר תיקון) מייחס לנאשם עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, על פי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג- 1973, (להלן: "פקודת הסמים"), בריחה ממשמורת חוקית על פי סעיף 257 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפת שוטר על פי סעיף 273 לחוק העונשין.
השתלשלות עובדתית
2. אין חולק לגבי העובדות הבאות:
· בתאריך 23.3.2004 בסביבות השעה 23:15, הבחינו השוטרים שמעון רביבו (להלן: "השוטר רביבו") ומשה רחימזאדה (להלן: "השוטר רחימזאדה") בנאשם כשהוא מצוי בסמוך לאופנוע בגינה ברחוב יוסף צבי ברמת גן;
· לאחר שהתעורר חשדם לגבי הימצאותו בשעת לילה בגינה זו, ניגשו רגלית לברר פשר מעשיו שם;
· השוטרים מצאו סם בכיס הנאשם. אמנם הנאשם, בתשובתו לאישום, כפר בהחזקה אישית ופיזית של סם, אולם בסיכומו של דבר אין חולק על הימצאות הסם ברשותו.
לאחר השתלשלות השנויה במחלוקת נמלט הנאשם מהמקום;
· לאחר שאותר על ידי השוטר רביבו, התנהל מאבק בין הנאשם לבין השוטר, מאבק שפרטיו שנויים במחלוקת. בסיומו, נמלט הנאשם בשנית, הסתתר בגן סמוך, ולאחר ששוחח עם חברתו ואימו שב לביתו והסגיר עצמו למשטרה.
3. המחלוקת בין הצדדים מתרכזת בנקודות שלהלן:
·
לגבי המפגש הראשון (בין הנאשם לבין השוטרים רביבו ורחמיזאדה):
האם נאמר לנאשם שהוא עצור ומה הייתה סיבת הימלטותו מהמקום.
הנאשם טען כי לא נאמר לו בשום שלב שהוא עצור, וסיבת בריחתו נעוצה בחששו מהשוטר רביבו שהפגין כלפיו אלימות.
מנגד טענו השוטרים כי נאמר לנאשם שהוא עצור (בגין החזקת סם ואופנוע החשוד כגנוב) ובעקבות כך נמלט.
·
לגבי המפגש השני (בין הנאשם לבין השוטר רביבו):
מצד מי ננקטה אלימות במפגש זה.
השוטר רביבו טוען כי כשנסה לעצור ולאזוק את הנאשם, הנאשם גילה התנגדות ובמהלך ההתגוששות הנאשם חבט מספר פעמים בראשו, בעזרת הטלפון הנייד שבידו, השתחרר ממנו ונמלט.
הנאשם מכחיש תיאור זה וטוען כי השוטר הוא שהפעיל כלפיו כוח ובמידה בלתי סבירה.
· מן הראוי לציין כי השוטר רחמיזאדה לא זכר כלל את האירועים, גם לאחר רענון זיכרון לא ניעור זכרונו (עמוד 12 לפרוטוקול) ובנסיבות אלו לא ניתן לסמוך כל ממצא על דבריו או על המסמכים שערך, עד כמה שתוכנם שנוי במחלוקת.