הכרעת דין בתיק פ 132/03

כנגד הנאשם שבפני הוגש כתב אישום שייחס לו עבירה לפי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון תש"ס - 2000 [להלן "החוק"].

החקיקה הרלוונטית:

לשונו של סעיף 3 הנ"ל קובעת כדלקמן:

" העושה פעולה ברכוש, או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7, או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א)......".

מתוך האופציות המנויות בסעיף זה, החלק המיוחס לנאשם כפי שיפורט להלן הינו:

 " העושה פעולה ברכוש...... במטרה שלא יהיה דיווח לפני סעיף 7........"

סעיף 7 לחוק, עוסק בחובותיו של התאגיד הבנקאי לדווח על פעולות ברכוש שמבוצעות באמצעותו, כאשר אופן הדיווח וסוג הפעולות עליהן יש לדווח מפורטים בצו.

הצו שהוצא מכוח החוק, הינו צו איסור הלבנת הון [חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים] התשס"א 2001, [להלן - "הצו"] , והוא קובע,  בחלק הרלבנטי למעשי הנאשם, כדלקמן:

" תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על הפעולות כמפורט להלן:

(1) פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל - 200,000 ש"ח לפחות".

חיבור של שני הסעיפים הנ"ל מלמדנו כי מה שמיוחס לנאשם הינו כי ביצע פעולות ברכוש על מנת שהתאגיד הבנקאי, באמצעותו בוצעו הפעולות, לא ידווח את אותו דיווח שהוא מחוייב ליתן על פי אותו חוק.

עובדות כתב האישום:

על פי הנטען, הנאשם פתח חשבון בבנק הפועלים סניף ראש פינה על שם אחיינו, והוא עצמו קיבל יפוי כוח לפעול בחשבון.

הנאשם הפקיד בחשבון סכום של כ- 2.5 מליון שקל שהושקעו בפקדונות וניירות ערך.

הנאשם ביצע חמש משיכות מן החשבון וזאת בתקופה של מספר ימים [בין 12/12/02 ו- 19/12/02], בכל משיכה משך סכום נמוך מ- 200,000 ש"ח, [בין 195,000 ש"ח ל- 198,000 ש"ח כמפורט בסעיף 4 לכתב האישום].

כתב האישום מציין כי הנאשם ביצע את הפעולות הנ"ל, היינו משיכות בסכום הנמוך

מ- 200,000 ש"ח, ביודעו כי חוק הלבנת הון והצו שהוצא על פיו, מחייבים את הבנק לדווח לרשות המוסמכת על כל פעולה המבוצעת מסכום של 200,000 ש"ח ומעלה.

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ככל שהדבר נוגע לעצם פתיחת החשבון על שם אחיינו, לפעולותיו בחשבון כמיופה כוח ולמשיכת הכספים בסכומים ובמועדים הנטענים, אך לא הודה באישום המיוחס לו.

מן הראוי להדגיש כי כתב האישום אינו מייחס לנאשם כל "עבירת מקור", היינו אין כל טענה בכתב האישום שהכספים הנדונים הינם "רכוש אסור" על פי החוק, ואין כל התייחסות למניע של הנאשם בפעולותיו הנ"ל, היינו מה היתה הסיבה בגינה לא רצה שפעולותיו ידווחו.