החלטה למתן צו גודר על דרך טען ביניים בעניין שכר עבודה

1.         מבוא

א.         בפני בקשה בדרך של טען ביניים אשר הוגשה ביום 11.11.07, על ידי המבקשת, אשר תקרא לעיל ולהלן "המזמין".

            בבקשה צויינו 28 טוענים. הטוענת הראשונה, מדינת ישראל, שלטונות מע"מ (להלן:"מע"מ"), המציאה למבקשת בסוף חודש אוקטובר 2007 צו עיקול על נכסי חייב המצויים בידי צד שלישי מכח פקודת המיסים (גבייה). הצו הינו על כספים עד לסך 1,126,308 ש"ח אותם, כך נטען, חייב הטוען מס' 28 (להלן: "קבלן השירותים") למע"מ. הטוענים 27-2 הינם עובדים המועסקים אצל המזמין בהתאם להסכם אשר נחתם בין המזמין וקבלן השירותים ואשר נטען לגביהם כי לא שולמה להם משכורת חודש אוקטובר 2007.

ב.         הבקשה הוגשה בהתייחס לסך של 104,000 ש"ח בתוספת תשלום עבור שעות נוספות המוחזק אצל המבקשת כנגד משכורות הטוענים 27-2 בגין משכורות חודש אוקטובר 2007, אשר טעם שולמו.

ג.          בין המזמין וקבלן השירותים נחתם הסכם השמה בחודש אוגוסט 2007, נספח ב' לבקשה, לפיו קבלן השירותים איתר בעבור המבקשת עובדים אשר יעבדו עבור המבקשת ובחצריה ויהיו חלק מכ-87 עובדיה. עפ"י ההסכם בשלושת חודשי העסקתם הראשונים של הטוענים 27-2,  היה אמור קבלן השירותים לשלם להם את שכרם. בתום תקופה זו היו אמורים טוענים אלו לעבור ולהיות מועסקים ישירות ע"י המזמין. קליטת העובד הראשון עפ"י ההסכם נעשתה ביום 20.8.07 וכיום מועסקים ע"י המזמין בדרך זו 26 עובדים, הם הטוענים 27-2. בהתאם להסכם בין הצדדים המזמין הוא שקבע את שכר עבודת העובדים שנקלטו בעבודה וכן למזמין היתה הזכות לסרב להעסיק עובד מסוים ובדרך זו להביא להפסקת עבודתו.

ד.         בין המזמין וקבלן השירותים הוסכם כי שכר העובדים המועסקים עפ"י הסכם ישולם בשלושת החודשים הראשונים להעסקתם ע"י קבלן השירותים בהתאם לדיווח שימסור המזמין לקבלן השירותים לא יאוחר מה-2 לכל חודש. מאידך התמורה המגיעה לקבלן השירותים מהמזמין, קרי, שכר העבודה ששולם לעובדים בצירוף עמלת בת 25% מהשכר, ישולם לא יאוחר מ-30 יום ממועד קבלת חשבונית שתוצא עפ"י נתוני העסקה שימסור המזמין.

עפ"י מנגנון זה שנקבע בהסכם שכר העובדים ישולם ע"י קבלן השירותים, שלושים יום בטרם קמה חובה למזמין לשלם לקבלן השירותים, כך היו אמורים להיות פני הדברים.

ה.         אין מחלוקת בין הצדדים כי ממועד המצאת צו העיקול ע"י מע"מ ועד כתיבת החלטה זו לא שולמה לטוענים 27-2 משכורת חודש אוקטובר 2007, אשר היתה אמורה להשתלם עד ה-10 לחודש נובמבר 2007, ובמועד זה טרם המציא המזמין פירוט שעות העסקה ושעות נוספות, בגינו אמור קבלן השירותים להוציא חשבונית. את החשבונית היה חייב קבלן השירותים לשלם רק בתחילת חודש דצמבר 2007. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי במועד המצאת צו העיקול כבר שולמו חשבוניות קודמות שהוציא קבלן השירותים למזמין.

ו.          עוד לא נסתרה טענת המזמין כי קיבל מקבלן השירותים הוא הטוען מס' 28, הודעה, לפיה היה ולא יועברו כספים לקבלן השירותים בשל צו העיקול לא ישולם לעובדים שכר כלשהו בגין עבודתם.

            עוד אין מחלוקת כי ביום 11.11.07, הודיע המזמין לטוען מס' 28 כי הוא מבטל ההסכם בין הצדדים. המזמין לא ביקש בהודעה זו לבטל העסקת העובדים ישירות על ידו ובפועל בהתאם לנאמר בהליכים שבפני על ידי נציגיו הוא ביקש להמשיך להעסיקם והגשת הבקשה נועדה לאפשר לו לשלם שכרם ולמנוע התרעומת שקמה במפעל.

ז.          גם הטוענים מס' 27-2 ביקשו לאפשר המשך עבודתם במפעל וביקשו כי יתאפשר לשלם להם שכר עבור עמלם, דבר שנמנע בשלב זה, בשל צו העיקול והודעת קבלן השירותים.

ח.         בשל דחיפות העניין קבעתי דיון בפני במעמד כל הצדדים ליום 15.11.07, במועד זה התייצבו בפני ב"כ המזמין,  ב"כ מע"מ, נציגי הטוענים 27-2, אשר התייצבו ללא ייצוג משפטי. קבלן השירותים המציא הודעה לבית המשפט לפיה הוא יכבד כל החלטה שיתן בית המשפט בעניין ובחר שלא להתייצב.

ט.         במהלך הדיון הלא פורמלי שהתקיים בהסכמת הצדדים ומבלי שצד כלשהו הביע תרעומת על הקדמת הדיון למרות השהות הנדרשת בתקנות, הוצע לצדדים לשקול מציאת פתרון מעשי אשר בעקרון יפתור המחלוקות ללא צורך בהכרעה משפטית. הוצע כדי להיטיב עם כל הצדדים, כי ההסכם בין המזמין וקבלן השירותים לא יבוטל והמזמין יחזור בו מהודעת הביטול. דבר זה יזכה קבלן השירותים בזכות להוסיף ולקבל 25% משווי שכר העבודה המגיע בגין העסקת העובדים אצל המזמין ליתרת התקופת ההסכם וסכום זה יפול בגדר צו העיקול ויועבר לשלטונות המע"מ.

            מאידך, הוצע כי שכר העובדים ישולם במלואו ע"י המזמין מתוך הכספים נשוא הבקשה ובהמשך מתוך כספים אשר היו מועברים לולא צו העיקול ולו היה ממשיך ההסכם להתקיים בין הצדדים לידי קבלן השירותים לצורך תשלום שכר לטוענים 27-2.

            עיקרי ההצעה פורטו בפרוטוקול הדיון מיום 13.11.07, והמזמין והטוענים 27-2 נתנו הסכמתם לה. ב"כ מע"מ ביקש שהות ליתן תשובתו.

י.          בשל דחיפות העניין ומבלי שנשמעה התנגדות מטעם מי מהצדדים קבעתי המשך דיון היה ולא תושג הסכמה ליום 18.11.07. נתתי דחיפות לקיום דיון בעניין לאחר ששמעתי נציגי הטוענים 27-2 אשר תארו מצוקתם הכלכלית בשל העיכוב בתשלום שכרם.

יא.        ביום 15.11.07 המציא ב"כ מע"מ תגובת מרשתו להצעה, לפיה מע"מ יהיה נכון להסכים להצעה ובלבד שהטוענים 27-2 לא יהיו זכאים לתשלום שכר עבודה מלא, אלא רק לתשלום שכר מוגן מעיקול העברה אי שיעבוד כאמור בסעיף 8 לחוק הגנת השכר  תשי"ח-1958, (להלן:"חוק הגנת השכר").

יב.        בהתאמה ובשל העובדה כי הודעת ב"כ מע"מ לא היוותה הסכמה של ממש להצעת בית המשפט קיימתי דיון במעמד הצדדים ביום 18.11.07.

            בתחילת הדיון התקיים בהסכמת הצדדים דיון לא פורמלי, כדי להבהיר השווי הכלכלי של ההצעות השונות שהועלו. כך לשם הדגמה, הובהר כי הניכוי המבוקש ע"י ב"כ מע"מ משכר הטוענים 27-2, פחות בערכו משווי העמלה אותה עפ"י המוצע היה זכאי מע"מ להוסיף ולקבל ליתרת התקופה בת שלושת החודשים המגיעה לטוען מס' 28 מהמזמין. שהרי יש לזכור שעפ"י ההצעה נכון היה נציג המבקשת להסכים לחזור בו, לצרכי הליך זה בלבד, מבלי שיהיה בכך ויתור על טענה או זכות העומדת לו, מהודעת ביטול ההסכם ששלח לקבלן השירותים - הוא הטוען מס' 28, וזאת ביום 11.11.07.