החלטה בתיק פשר 1402/01

קריאת הבקשה והתגובות לה הביאוני למסקנה כי אין בידי להיעתר לבקשה במתכונתה זו, וכי התנהלותו של עו"ד סקרבניק מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

1.         עסקינן בבקשה על פי סעיף 267 לפקודת החברות לאפשר למבקש להמשיך בהליכים שניהל בבית הדין לעבודה כנגד חברת סוופין דיבלופמנט (ישראל) בע"מ (להלן: "החברה"), אשר מצויה בהליכי פירוק. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד סקרבניק, המוגדר בבקשה כבא כוחו של המבקש. המבקש טוען (באמצעות עו"ד סקרבניק) כי התקיימו יחסי עובד-מעביד ועל כן מגיעים לו סכומים שונים בגין רכיבי שכר עבודה ופיצויי פיטורין. עולה מהבקשה כי המבקש כבר הגיש תובענה כנגד החברה בבית הדין האיזורי ביום 7/6/07, מבלי להגיש לפני כן בקשה מתאימה לבית משפט זה ולמעשה הבקשה דנן הינה חוכמה שלאחר מעשה, והיא הוגשה אך ורק לאור הוראה מפורשת שניתנה בבית הדין לעבודה.

2.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") מתנגד לבקשה ואף מביע תמיהתו מהתנהלות עו"ד סקרבניק, אשר מונה בעבר (לפני כ-5 שנים, ביום 21/5/03!) במסגרת תיק זה למנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב שהגישו העובדים כנגד החברה (בש"א 19438/02), ביניהם המבקש. עתה, מגיש המבקש בקשה זו, באמצעות עו"ד סקרבניק ובייצוגו . הכנ"ר מביע הסתייגות מהתנהלותו של עו"ד סקרבניק, אשר בכובעו האחד משמש כמנהל מיוחד, ועל כן מייצג את החברה, ובכובעו האחר מייצג את העובד, אשר תובע את החברה. כמו כן, תמה הכנ"ר כיצד פתח המבקש בהליך כנגד החברה בבית הדין לעבודה מבלי לבקש מראש אישור מבית משפט זה, תוך עשיית דין עצמי וחרף ידיעתו הברורה על הליכי הפירוק.

לגופו של עניין, מתנגד הכנ"ר לבקשה. לטענתו, ניתן לבחון את טענות המבקש (דהיינו, את שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד) במסגרת בדיקת תביעות החוב, כאשר ניהול הליך בבית הדין לעבודה יוצר עלויות מיותרות על קופת הפירוק. כמו כן, מעיר הכנ"ר, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי קיים סיכוי לא מבוטל שתביעת המבקש תידחה, שכן מעיון בהסכם ההתקשרות בינו לבין החברה מעלה ספקות בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד.

לבסוף, מבקש הכנ"ר להורות כי תביעת החוב של המבקש לא תיבדק על ידי עו"ד סקרבניק, לאור כל האמור לעיל.

3.         התבקשה תגובת עו"ד סקרבניק, לאור התמיהות שהועלו על ידי הכנ"ר. עו"ד סקרבניק ביקש בתגובתו להבהיר כי בהיסח הדעת ובשגגה הופיע בבקשה כבא כוחו של המבקש. לגופו של עניין, הבהיר עו"ד סקרבניק כי במסגרת בדיקת תביעות החוב עלתה שאלת מעמדו של המבקש כעובד החברה, וכנגזרת ממנה עלתה השאלה האם הוא זכאי בכלל להגיש תביעת חוב כנגד החברה אם לאו. עו"ד סקרבניק מציין בתגובתו כי הוא תומך בבקשה וכי לדעתו אישור ההליך בבית הדין לעבודה יזרז את בדיקת תביעות החוב. עו"ד סקרבניק הבהיר כי הוא אינו מייצג את המבקש ואיננו מגיש בקשות בשמו.

4.         התבקשה תגובה נוספת מטעם הכנ"ר להבהרותיו של עו"ד סקרבניק. הכנ"ר עמד על עמדתו כי אין לאשר את הבקשה, וכי תמיכתו של עו"ד סקרבניק בבקשה הינה תמוהה, שהרי בהליך בבית הדין לעבודה על עו"ד סקרבניק לייצג את החברה ולא את המבקש, התובע אותה. מנגד, במידה ועו"ד סקרבניק (בכובעו כמנהל מיוחד) סבור כי דין תביעת המבקש להתקבל, הרי שההליך בבית הדין לעבודה מתייתר. לאור האמור לעיל, חוזר הכנ"ר על עמדתו כי אין להתיר לעו"ד סקרבניק לבחון את תביעת החוב של המבקש, וכי אין להיעתר למבוקש.  

5.         עמדת הכנ"ר מקובלת עליי. ראשית, אינני מבינה כיצד מצא לנכון המבקש, בניגוד לדין, לפתוח בתובענה בבית הדין לעבודה מבלי לבקש מראש את אישור בית המשפט של פירוק. ויודגש שהבקשה דנן הוגשה אך ורק מכיוון שבית הדין לעבודה הורה על אישור זה. אעיר כי עיון בבקשה ובתגובות עו"ד סקרבניק מצביע על כך שפעולות המבקש בעניין זה נעשו ככל הנראה (מבלי לקבוע מסמרות בעניין) בידיעתו ועידודו של עו"ד סקרבניק, בכובעו כמנהל מיוחד, והדברים אומרים דרשני.

שנית , התנהלותו של עו"ד סקרבניק בעניין זה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים של דיני חדלות הפירעון. תפקידו של המנהל המיוחד הינו לבחון את תביעות החוב ולהכריע בהן. אם סבר שתביעת החוב של המבקש מעוררת שאלות סבוכות הנוגעות לדיני עבודה (ובשולי הדברים אעיר כי, על פניו, אין זה המקרה), היה עליו לפנות בעצמו לבית משפט זה בבקשה לאפשר הליך בבית הדין לעבודה. זה המקום להזכיר כי סמכותו של המנהל המיוחד במסגרת בדיקת תביעות החוב היא סמכות "מעין שיפוטית" ויש בסמכותו להכריע בעצמו בעניין, בשים לב כי שמורה למבקש זכות ערעור לבית משפט זה. אלא שהמבקש ועו"ד סקרבניק בחרו "לדלג" על הכנ"ר ועל בית המשפט של פירוק, ועל כך אני מצרה.

            לא זאת אף זאת; דעתי אינה נוחה מקצב התנהלות ההליך. נראה כי ההליך התנהל בעצלתיים עד עתה - עו"ד סקרבניק מונה כמנהל מיוחד לפני כ-5 שנים ומאז אין קול ואין עונה: לא הוגש כל דו"ח מטעם המנהל המיוחד, אין הכרעה בתביעות החוב, והתיק שוכב בחוסר מעש מוחלט. הערתי זו מופנית גם אל עבר הכנ"ר, אשר מן הראוי שיבחן את המשך הליך הפירוק בעניין החברה ואת הפעולות הנדרשות לקידומו, וכל הנושאים הנוגעים לבעלי התפקיד.

6.         לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. כמו כן, אין מנוס מקביעה כי עו"ד סקרבניק לא יוכל להמשיך בטיפול בבדיקת תביעת החוב של המבקש. על הכנ"ר להגיש בקשה למינוי בעל תפקיד אחר לעניין זה. כמו כן, על עו"ד סקרבניק להגיש דו"ח פעילות, בו יפרט אילו פעולות נעשו ממועד מינויו ועד עתה. הדו"ח יוגש לבית המשפט ולכנ"ר בתוך 14 יום. לא ניתן צו נוסף. 

7.        המבקש ישלם הוצאות בקשה זו ושכ"ט הכנ"ר בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 

ניתנה היום, א' באלול, תשס"ח (1 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

תפארת