החלטה בתיק בשא 9224/05

1.         בפני בקשה לביטול צו מניעה זמני שניתן על ידי ביום 19.6.05 במסגרת בש"א 8663/05 המורה למבקש להימנע מלנקוט בהליכים למכירת הדירה של המשיבים הנמצאת ברח' יצחק שדה 14, והידועה כחלקה 84 תת חלקה 3 בגוש 10917 חיפה, לרבות במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 9-03-14988-02.  הצו האמור ניתן לאחר שב"כ המבקש לא התייצב לדיון.

2.         הבקשה שהגישו המשיבים בבש"א 8663/05 הוגשה בד בבד עם הגשת תביעתם למתן פסק דין המצהיר כי הסכם מכר של הדירה עליו חתמו התובעים לטובת המבקש הושג בעושק ובמירמה. כן ביקשו להצהיר כי שטר חוב שחתמו הינו בטל ומבוטל וכי חובם למשיב הינו סך של 20,000 דולר בלבד בתוספת ריבית מיום 31.12.00.

            עוד ביקשו להצהיר כי הסדר דיוני שהוסדר בינם לבין המבקש בתיק המ. 98/03 הינו בטל.

3.         מהבקשה שהגישו המשיבים והבקשה שבפני עולה כי המשיבים נקלעו למצוקה כלכלית שאשר בעקבותיה קיבלו הלוואה מהמבקש.

            ביום 11.1.01 נחתם בין המבקש למשיבים הסכם ולפיו התחייבו המשיבים למכור למבקש את דירתם בתנאים כפי שנקבעו באותו הסכם. סכום התמורה שנקבע בהסכם היה 160,000 דולר.

            על פי סעיף 3(א)(1) להסכם נרשם כי סך של 80,000 דולר ישולמו במעמד חתימת ההסכם והיתרה תשולם רק אם לא יתקיים התנאי הקבוע בסעיף 11 להסכם. על פי אותו סעיף נקבע כי ההסכם יכנס לתוקפו, דהיינו עיסקת המכר תושלם, רק במקרה והמוכרים (המשיבים) לא יחזירו למבקש עד ליום 30.1.04 את הסך של 80,000 דולר.  כן הוסכם כי במידה ויוחזר הסך הנ"ל אזי, יבוטל הסכם המכר.

4.         אין כל חולק כי המשיבים לא שילמו למבקש את מלוא חובם אף כי בין הצדדים מחלוקת מהי יתרת החוב. לגירסת המשיבים, עמדה ההלוואה על סך 20,000 דולר בלבד וזו ניתנה עוד לפני חתימת ההסכם האמור לעיל.

            לטענתם, הם לוו סך של 50,000 דולר בלבד מתוכם החזירו של כ-30,000 דולר ונותרה יתרה של 20,000 דולר בלבד.

            למרות זאת, טען המבקש כי יתרת החוב הינה 80,000 דולר ובלחצו של המשיב הם נאלצו להסכים ולחתום על ההסכם האמור לעיל.

            עוד מתברר כי פרט לאמור בהסכם מסרו המשיבים למבקש שטרי חוב על סך של 6,600 ש"ח כל אחד, אשר לטענת המבקש נועדו לסילוק הריבית על ההלואה בסך 80,000 דולר. כן חתמו על שטר חוב על מלוא סכום של 80,000 דולר.

5.         אין חולק כי המשיבים לא שילמו למבקש את התשלומים כפי שדרש המבקש דהיינו לא שילמו תשלומי ריבית בסך של 6,000 דולר ולא השיבו למבקש את הסך של 80,000 דולר עד ליום 30.1.04 כאמור בסעיף 11 להסכם המכר.

            מאחר והמבקש טען כי המשיבים מפירים את ההסכם נשלח להם ביום 16.5.02 דרישה לתשלום החוב על פי הסכם ההלוואה.

            בחודש יוני 2002 נפגשו הצדדים במשרדו של עו"ד שלש על מנת לנסות ולהגיע להסדר ובעקבותיה  הסכימו הצדדים כי עסקת מכר הדירה תושלם. עו"ד שלש טרח לדווח על העיסקה לשלטונות המס והמבקש שילם את מס הרכישה עבור רכישת הדירה.

6.         המבקש אף פנה לבית המשפט ועל פי האמור בבקשתו עולה כי גבה את סכום החוב בגין ההלוואה וביום 1.5.03 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבים המחייבם לשלם לו סך שך 144,000 ש"ח (ת.א. שלום חיפה - 4290/03).

7.         במקביל הגיש המבקש ביום 1.11.03 בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו הצהרתי במסגרת הפ. 98/03 שבה עתר כי הינו בעל הזכויות בדירה.

            ביום 23.3.03 נערך דיון בפני ס. הנשיא השופט גינת אשר בסופו הגיעו הצדדים להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין.

            על פי האמור בפרוטוקול עולה כי הצדדים הגיעו להסכם כדלקמן:

א.         המשיבים ישלמו למבקש סך של 80,000 דולר תוך 60 יום, עם ביצוע התשלום יראו את הסכם המכר ביחס לדירה כבטל ומבוטל ולא יהיו לצדדים כל טענות איש כנגד רעהו בגין הסכם זה.

ב.         במידה ותושג הסכמה במסגרת תקופת 60 הימים הנ"ל, השונה מהסכמה זו, תבוא הסכמה במקומו של ההסדר שהושג בבית המשפט. הוסכם כי רק הסכם בכתב יחליף את ההסכמה הדיונית הנ"ל.