החלטה בתיק ברע 560/04

רקע עובדתי

1.         המשיב 2 הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים (להלן: "ההוצל"פ") בקשה לביצוע פסק דין שנפסק בו כנגד החייב-המבקש. הבקשה הינה לגביית סכום של למעלה ממיליון וחצי שקל. פסק הדין הינו פסק בורר אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי.

2.         במסגרת הבקשה לביצוע פסק דין הוטל עיקול על נכס-חנות בבעלות המבקש הנמצאת ברחוב בר אילן 9 בירושלים, גוש 30103 חלקה 32 (להלן: "החנות"), והמשיב 1 נתמנה ככונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים") על פי צו של ראש ההוצל"פ.

3.         בחנות שוהה שוכר, מר שלמה זקן, כשוכר בלתי מוגן על פי הסכם שכירות (להלן: "השוכר"), ולכונס הנכסים ניתן אישור על ידי ראש ההוצל"פ להגיש תביעת פינוי כנגד השוכר. כונס הנכסים עשה כן וההליכים בתובענה טרם הסתיימו במתן פסק דין (ת.א. (שלום-ירושלים) 2223/04).

4.         ביום 8.12.04 קבע ראש ההוצל"פ כי כונס הנכסים יהיה רשאי לקדם מכירת החנות בדרך הבאה:

א.         יפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס.

ב.         יקיים התמחרות בין המציעים.

ג.          יודיע לחייב ולבעל המשכנתא על מועד ההתמחרות ויאפשר לחייב להשתתף בהתמחרות ולהציע קונים מטעמו.

עוד החליט ראש ההוצל"פ, כי טענות החייב בנוגע לשווי הנכס יידונו לאור תוצאת ההתמחרות ככל שיהיו רלבנטיות באותה עת.

עוד הוסיף ראש ההוצל"פ בהחלטתו, כי הואיל ולצורך המכירה ממילא היה צריך לפנות את הנכס, על מנת שיימכר כשהוא פנוי, ועל ידי כך להשיג את המחיר המקסימלי בעדו, וכי החייב או הכונס שבא בנעליו לא היו אמורים לגבות דמי שכירות בעד הנכס בגין התקופה שבה הוא יהיה מוצע, אישר לכונס להתקשר עם השוכר בהסכם שלפיו השוכר מתחייב לפנות את הנכס מיד עם אישור המכר, והכונס ידאג לקבל פסק דין לפינוי השוכר בהתאם לכך.

כאמור, הכונס הגיש תובענה כנגד השוכר לפינויו מהחנות.

            במסגרת התובענה האמורה הגיע כונס הנכסים להסכם עם השוכר, אשר טרם ניתן לו תוקף של פסק דין, ולפיו ירכוש השוכר את הנכס תמורת סך בשקלים השווה    ל- 300,000$ בצירוף מע"מ, אם לא ימצא קונה במחיר גבוה יותר לאחר התמחרות שיערוך הכונס, ועל כל פנים יפנה את החנות אם לא הוא ירכוש אותה.

6.         החלטה זו תוקף המבקש במסגרת בקשתו זו למתן רשות ערעור.

תמצית טענות הצדדים

7.         בבקשתו טוען המבקש, כי ראש ההוצל"פ טעה בכך שאישר לכונס הכנסים לנקוט בהליכים לקידום מכירת החנות, בטרם דאג לפנות את השוכר ממנה, שכן בכך הביא להפחתת התמורה העתידה להתקבל בגין הנכס. המבקש מביע חששו כי רוכשים פוטנציאליים יירתעו מלרכוש את הנכס ויגלמו בהצעתם את הסיכון בחוסר היכולת לפנות את השוכר מהנכס.

עוד נטען, כי השוכר אינו משלם דמי שכירות ראויים מזה כשנה, בשעה שהיה עליו לשלם סך של 2,500$ בתוספת מע"מ עבור כל חודש שכירות ומעמדו בנכס מאפשר לו למנוע כניסה לנכס על ידי רוכשים פוטנציאליים עוד בשלב ההתמחרות, ובכך לסכל כל אפשרות מעשית של קבלת הצעות נוספות על הצעתו של השוכר עצמו.

בדיון לפניי טען ב"כ המבקש, כי בידו הערכת שמאי על סך של 440,000$ וקיים פער ניכר בין חוות הדעת שבידי הכונס לזו שבידו, ואם יימכר הנכס המוצע על ידי השוכר יגרם למבקש הפסד ניכר.

8.         בתגובתו לבקשה בכתב שנתבקשה, טוען כונס הנכסים, כי בקשה זו הינה חוליה נוספת בניסיונותיו של המבקש לעצור את הליכי ההוצל"פ הננקטים נגדו על פי פסק דין כספי בסכום של למעלה ממיליון שקל. כונס הנכסים מפנה גם תשומת הלב להליכים שונים שנקט המבקש, בין השאר, בפניות לבתי דין רבניים בהקשר לכך.

עוד הוסיף הכונס בתגובתו, כי על הנכס רובצת גם משכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ, אשר בא כוחו הודיע, במסגרת הדיון לפני ראש ההוצל"פ, כי אם הנכס לא יימכר על ידי הכונס ימכרהו הבנק.

כונס הנכסים ציין, כי בעת הגשת התובענה לפינויו של השוכר טרם נוצרה חובה על השוכר לתשלום דמי שכירות.