השופטת נילי ארד
1. פעם נוספת באה לפתחו של בית דין זה בקשה מטעם המבקשת (להלן -
פריגן) שייתן דעתו על החלטות ביניים בהליך המתנהל בין הצדדים בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופטת ורדה סאמט, עב6460/01). שלל טענותיה של פריגן בבקשת רשות ערעור זו מכוונת כנגד החלטות מספר שניתנו על ידי בית הדין האזורי, במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 27.6.2006 (להלן -
דיון ההוכחות).
2. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני במסגרת בקשת רשות הערעור, הריני מחליטה לדחותה, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבה. להלן יפורטו הטעמים לדחיית טענותיה של פריגן.
לטענה בדבר
דיון במותב חסר
3.
סעיף 22
לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן -
החוק) מסמיך את בית הדין לקיים דיון במותב חסר, מנימוקים שיירשמו, אף בהיעדר שני נציגי ציבור, ובלבד שהוזמנו כדין ולא הופיעו (ראו: דב"ע מח/20-4
ההסתדרות הכללית - רשות שדות התעופה פד"ע יט 449). בהתאם, קבע בית דין קמא בהחלטתו כי יש לדחות את התנגדותו של פריגן לדיון בפני דן יחיד וללא נציגי ציבור, אשר הוזמנו כדין, כדי שלא להשהות עוד את בירור התובענה.
4. לא מצאנו טעם להתערב בהחלטה זו. על פי הוראות החוק ניתן לקיים דיון בתובענות במותב חסר, על מנת שלא לדחותו ולבזבז את זמנם של בית הדין, הצדדים והעדים (ראו: דב"ע מח/42-0
ורטנסקי מיכאל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יט 471). בית דין קמא יישם נכונה את הוראות החוק, במיוחד נוכח התמשכות ההליכים בתובענה זו, אשר הוגשה בשנת 2001.
לטענה בדבר
הקלטת הדיון
5. בא כוח המבקשת הודיע לבית דין קמא כי הוא סבור "שכאזרח המדינה שמזהה מצב משפטי שאינו מאפשר קיום הליך הוגן, יש לי זכות מלאה לבקש שהמדינה תממן את ההקלטה, במיוחד לנוכח ההליכים בטענת הפסלות שהיו בתיק הזה ...". בבקשה שבפני מוסיפה פריגן וטוענת כי אף העדרם של נציגי הציבור בדיון מצדיקה את הקלטת הדיון.
כלל נקוט הוא בידינו כי בית
-הדין הארצי, כערכאת ערעור, אינו מתערב בהחלטות הקשורות בהכנת הדיון או בהחלטות דיוניות או מינהליות של הערכאה דלמטה (ראו: עא"ח 1011/00
באדר
- אבנשפנגר, פד"ע לו 385; דב"ע נד/16-4
בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3
פיקל - ריכטר, פד"ע לב 460). בית הדין האזורי דחה את בקשת פריגן, ולא נמצא טעם משפטי או אחר המצדיק את התערבותנו בהחלטת בית הדין, שהיא החלטה מינהלית מעצם מהותה.
ועוד זאת, הליכי הפסילה כנגד אב בית הדין הסתיימו עם מתן פסק הדין בערעור (עא"ח 53/05, ניתן ביום 8.2.2005), ובהעדר נציגי ציבור אין די כדי להצדיק את הקלטת הדיון במימון המדינה כמבוקש. למעלה מזאת, חזקה היא כי פרוטוקול הדיון משקף נכונה את אשר נאמר בו, ופתוחה לצדדים הדרך להגשת בקשה לתיקונו, ככל שימצאו לנכון לעשות כן, כפי שציין בית דין דלמטה בנימוקיו.
לטענה בדבר
נוכחות נשיא המשיבה בדיון
6. לשיטתה של פריגן, מאחר ונשיא המשיבה (להלן -
החברה) אמור לתת עדות בהליך, מנוע נשיא החברה מלהיות נוכח באולם בעת שמיעת עדים אחרים. בית דין קמא דחה טענה זו, מן הטעם שהמדובר בנציג מטעם החברה, ולא מצאנו טעם משפטי המצדיק את התערבותנו בהחלטה זו.
לטענה בדבר
הקצבת זמן לעדות
7. בבקשתה, מעלה פריגן טענות שונות כנגד החלטות בית הדין בעניין משך זמן עדותו של רואה החשבון של החברה. לא מצאנו טעם משפטי המצדיק את התערבותנו, כערכאת ערעור, על החלטות שעניינן הקצבת זמן לעדויות ולחקירות. המדובר בהחלטות בעלות אופי דיוני מובהק אשר ניתנו על ידי הערכאה הדיונית, האמונה על ניהול ההליך ומתרשמת באופן ישיר מהעדים. מעבר לנדרש, נציין, כי מפרוטוקול הדיון עולה שבית הדין היה קשוב לבקשות פריגן, והאריך מספר פעמים את הזמן שהוקצב לחקירה הראשית של העד.
לטענה בדבר
גילוי מסמכים
8. בית הדין נענה לבקשת פריגן לקבלת צו המורה לחברה להמציא אישור נציבות מס הכנסה לתכנית הקצאת האופציות, ככל שאישור כזה אכן קיים. מנגד, דחה בית הדין את בקשתה לקבלת עותק מההודעה שמסרה החברה לנציבות מס הכנסה בנדון. זאת, משעילת התביעה עניינה מימוש האופציות מכוח ההסכם, בשונה מחוקיות ההסכם.
הלכה היא כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ורק שעה שההחלטה מופרכת על פניה, תתערב ערכאת הערעור בהחלטה (ראו: דב"ע נד/16-4
בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית פד"ע כז 225).