החלטה בתיק א 57381/07

בפני בקשה לסילוק על הסף מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984

עיקר העובדות הרלוונטיות

בתביעה שבנדון עסקינן בתובעת אשר לטענתה נפצעה ביום 13.7.05 , שעה שצעדה בדרך תלולה לכיוון אירוע שהתקיים בחוף הים מטעם המשיבה 1. 

המשיבה 2 הינה חברת הביטוח אשר הוציאה פוליסת ביטוח בת תוקף לכיסוי חבותה של המשיבה 1 באחריות נזיקית כלפי עובדים ו/או צד שלישי לרבות באירועים מסוג התאונה נשוא כתב התביעה.

המשיבות1 ו-2  (להלן: "המשיבות")  הגישו הודעה לצדדים שלישיים , בין היתר, כנגד המבקשת אשר לטענתה, סיפקה עבור המשיבה 1 במועד הרלוונטי לתאונה  שירותי בטיחות ומתן ייעוץ בנושא איתור ומניעת סיכונים  וביססה את תביעתה בגין עילות חוזיות ונזיקיות .

טענות הצדדים

המבקשת הגישה בקשתה לסילוק התביעה כנגדה על הסף ממספר נימוקים: לטענתה בעת התאונה לא שררו כל יחסים חוזיים מחייבים בין הצדדים ואף בהנחה שנוצרו יחסים חוזיים בין הצדדים, השירותים הנטענים שהיה על המבקשת לספק למשיבה לא נכללו במסגרת השירותים עליה היה לספק למשיבה 1. לטענתה, המשיבות מבססות את ההודעה כנגדה על הסכם אשר נחתם בין הצדדים מספר חודשים לאחר שארעה התאונה נשוא התביעה ואף השירותים אותם טוענות המשיבות כי היה על המבקשת לספק, ככול שהדבר מתייחס לאירוע התאונה , אינם כלולים בשירותים כפי שהוצעו בהצעת המחיר, מאחר והאירוע התרחש מחוץ למקום העבודה ואיננו קשור לעבודתה השוטפת של המשיבה 1. לדבריה, המשיבה 1 לא  פנתה בבקשה לשכור את שירותיה כיועצת בטיחות לאירוע ואף לא שילמה לה כל שכר בגין השרות שניתן בפועל  וכי כל שרות שסופק ניתן ע"י צד ג' 1 , מר משה לרר שפעל על דעתו בלבד ללא הסכמתה ו/או ידיעתה. 

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן היות והמבקשת מבססת בקשתה על טענות עובדתיות גרידא, שעניינן היעדר חבותה  לקרות התאונה, ראוי כי טענות אלו יתבררו לאחר שמיעת עדים והבאת ראיות ולא בשלב ראשוני זה של  הליך.  לטענתן, ההודעה לצד ג' כנגד המבקשת מבוססת, בין היתר, על הסכם שנכרת בין הצדדים החל רטרואקטיבית על התקופה שבה אירעה התאונה ולכן בהחלט קמה להן עילת תביעה חוזית  כנגד המבקשת.  המשיבות מוסיפות וטוענות כי צד ג' 1, מר משה לרר, סיפק ייעוץ בטיחות  מטעם המבקשת בתור שלוחה, על דעתה ובהסכמתה וכי אין כל  ממש בטענת המבקשת לפיה עבודת הייעוץ והבטיחות שניתנה ע"י המבקשת ו/או מי מטעמה בכל הנוגע לכנס נשוא התובענה היה כרוך בהזמנת עבודה מיוחדת ו/או בתשלום בנפרד.  עוד נטען כי מהמסמכים  שצורפו ע"י המבקשת עולה כי הצעת המבקשת כללה מתן שירותי בטיחות, לרבות איתור סיכונים והכנת הוראות בטיחות בכל פעולותיה של המשיבה , לרבות בכנס בחוף הים  בו התרחשה התאונה, נשוא התובענה , 1 ולא רק בתחום המתקנים שברשותה 

דיון

העדר עילה ו/או יריבות

הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים שרק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך החלטית זו מבלי להדרש לסוגיות שבמחלוקת. כך למשל נפסק ב בר"ע 59/81 דורה ארדיטי ואח' נ' עזבון יעקב ארדיטי, פ"ד לה (2) 811:

"נפסק כבר פעמים רבות בעינינים דומים שכאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מה הם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו".

לעניין זה ראו גם דברי השופט א' גרוניס ב ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, (ניתן ביום 13.2.2005, פורסם במאגר נבו):

"מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת היעדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען ( ע"א 194/87 סלאח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד (2) 185, 187). במקרה דנא, הבקשה אכן נסמכה רובה ככולה על נימוקים משפטיים שעניינם ניתוח העובדות המפורטות בכתב התביעה".

דברים דומים ניתן למצוא בספרו של י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 384:

"העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו, את כל "העובדות המהותיות" אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה".

במקרה דנן, אין ספק כי  התובענה  העיקרית, ההודעה לצד שלישי והתגובות לה, כפי שהוצגו לעיל, מושתתות בעיקר על טענות עובדתיות, אשר הן עצמן מצריכות דיון והבאת ראיות ובנסיבות אלו אין מקום, בשלב זה, להורות על סילוק התביעה על הסף, שכן במידה והמשיבות  יוכיחו גרסתן, תקום להן עילת תביעה.  חילוקי הדעות בנוגע לתקפות החוזה שנכרת  בין הצדדים, היקפו והאם הוא מכסה את אירוע התאונה, כמו גם הטענות בנוגע לאחריותו של צד ג' 1 לרבות השאלה האם פעל כשלוחה ומטעמה  של המבקשת או שמא פעל על דעת עצמו ,  דורשים אף הם דיון והבאת ראיות.

לפיכך, ולאור האמור לעיל, לא אוכל להצדיק סילוקה של התובענה כנגד המבקשת על הסף, בשלב הנוכחי, בטרם נשמעו עדויות בדבר הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התביעה. 

יחד עם זאת , אני נעתר לבקשה להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעם צד ג' 2  בשלושים ימים החל ממועד מתן החלטה זו.