1. התובע בתיק זה, יליד 1948, הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בשלוש תאונות דרכים שונות שאירעו ביום 2.12.2000 (להלן: "התאונה הראשונה"), ביום 14.12.2000 (להלן: "התאונה השנייה") וביום 31.1.2003 (להלן: "התאונה השלישית").
2. התובע עותר למינוי מומחים בתחומי האורטופדיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, א.א.ג ובתחום הרפואה הפנימית (בש"א 150181/06; בש"א 154236/06).
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין במסמכים הרפואיים שהוצגו לביהמ"ש כדי להקים לתובע ראשית ראיה למינויים המבוקשים.
3. כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.
לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת
ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90
שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).
הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97
עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא
אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא
תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.
ברע"א 3497/98
רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי עצם העובדה שהמערער סבל משבר באגן בעקבות התאונה, יש בה משום
ראשית ראיה, אשר מצדיקה מינוי אורטופד (גם אם סיכום המחלה היווה את האינדיקציה היחידה בחומר הרפואי שהוגש). בית המשפט הבהיר כי ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי.
עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04
אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).
4.
יישום: המסמכים הרפואיים שבפניי, הכוללים את המסמכים שצורפו לכתב התביעה כמו גם את המסמכים שצורפו לבקשה המתוקנת, מקימים ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורטופדי בהתייחס לכל התאונות. כן ישנה ראשית ראייה למינוי מומחה בתחום א.א.ג ביחס לתאונה השלישית, בעקבותיה סבל התובע מירידה בשמיעה. המומחה בתחום האורטופדי יתבקש להתייחס לצורך במינוי נוירולוג בגין התאונה השלישית. יתרת הבקשה - נדחית.
5.
באשר לסוגיית המימון - לפי תקנה 7 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשנ"ז - 1986, "תובע יפקיד בבית המשפט פקדון, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם, להבטחת שכרו של כל מומחה שהוא מבקש למנות לפי תקנה 2, אולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מההפקדה האמורה". אכן, הפיקדון הוא הכלל והפטור הוא החריג. עם זאת, שעה שמדובר בפגיעה משמעותית ו/או בתובע הסובל מחסרון כיס, עשוי הדבר להיחשב כ"טעם מיוחד" שיצדיק את מתן הפטור מהפקדה. ודוק - לא מדובר בתשלום השכר אלא אך בפיקדון להבטחתו.
משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי, ולאור הנטען בנוגע למצבו של התובע, הנני מורה, בשלב זה, לנתבעות 1 ו- 4 לשאת בשכר טרחת המומחה בתחום האורטופדי באופן שהנתבעת 1 תשא בשני שלישים משכרו והנתבעת 4 בשליש. בשכרו של המומחה בתחום א.א.ג תשא הנתבעת 1.
שכרו של כל מומחה יעמוד על סך של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
6.
אני ממנה בזאת את ד"ר ישראל קליר טל' - 9376158, 9377377 כמומחה רפואי בתחום האורטופדי בתיק זה, וכן את ד"ר יוסף בלום טל' - 6973544-03 , 9585657-09 כמומחה בתחום א.א.ג..
המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו להם ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדקו את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונות מיום 2.12.2000, מיום 14.12.2000 ומיום 31.1.2003. ובמיוחד יקבעו:
א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?
ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?
ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל.
ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום?
ה.
המומחה בתחום האורטופדי יתייחס, בין היתר, ככל שניתן בנפרד, לקשר שבין התאונות השונות לבין מצב התובע נכון להיום, וכן לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי בגין התאונה השלישית.