החלטה בתיק א 3979/00

1.         בתאריך 22/1/06 הגיש ב"כ הסס אברהם (להלן: "התובע") הודעה לביהמ"ש בשם עזבון המנוח. הודעה זו שלא היתה בקשה בצידה תוייקה בתיק ביהמ"ש מבלי שהובאה לעיוני. במסגרת ההודעה מתייחס התובע לטענות שהועלו בתצהירי הנתבעת וטוען כי התובע זכאי להעלות במסגרת תצהירו טענות בדבר השקעות נוספות שביצע התובע במקרקעין ואשר לטענתו הנתבעת חייבת לשאת במחצית עלותן והגם שאלה לא נטענו בכתבי הטענות.

            התובע מנמק עמדתו בטענה כי עלות האחזקה והניהול של הבניין מהווה חלק מחזית הסכסוך ואף ברוו נדל"ן והשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת") הגישה תביעה שכנגד במסגרתה התייחסה לעלויות בהן נשאה היא והקשורות לאחזקת וניהול הבניין.

            עוד טען התובע בהודעה, כי מאחר והנתבעת לא התנגדה להרחבת החזית בהזדמנות הראשונה, קרי: ביחס לתחשיב נזק שהוגש על ידי התובע, מנועה הנתבעת מלהעלות התנגדותה להרחבת חזית ויש לראותה כמי שהסכימה לאמור.

2.         בתאריך 12/10/06 הגישה הנתבעת תגובתה להודעה. בתגובתה טוענת הנתבעת כי הפרוצדורה של הגשת הודעות לביהמ"ש אינה מוכרת בתקנות ואין לה כל בסיס, מה גם שההודעה כוללת טענות עובדתיות שאינן נתמכות בתצהיר.

            עוד טוענת הנתבעת, כי הסכומים הנתבעים בסעיפים 24 ו-25 לתצהיר שהוגש מטעם התובע לא נתבעו בכתב התביעה ועילתם קמה רק בשנים 2002, 2003 ו-2004 לאחר הגשת התביעה ולפיכך לא רק שהתובע הרחיב את חזית תביעתו, אלא אף הרחיב את עילת תביעתו.

            הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא התקיים כל דיון ענייני בתחשיב הנזק לנוכח התנהלותו של התובע אשר המציא את תחשיב הנזק מטעמו שנה וחצי לאחר המועד שנקצב בהחלטת כב' השופטת שטייניץ ולא צירף לתחשיב את הנספחים הרלבנטיים שנזכרו בתחשיב.

            הנתבעת טוענת כי משלא התקיים דיון ענייני בתחשיב ואף הנספחים לא צורפו ומשמדובר בהליכי פשרה, אין לראות בשתיקת הנתבעת משום הסכמה מצידה להרחבת החזית.

3.         שבתי ושקלתי את טענות הצדדים ואולם לא ראיתי לקבוע כבקשת התובע כי יש לראות בנתבעת כמי שהסכימה בשתיקתה להרחבת החזית הנטענת. להלן אפרט נימוקיי.

            בסעיפים 25-23 לתצהיר הגב' גולד (הסס) רביבה יהודית העלתה המצהירה טענות לפיהן נשאו המצהירה ואחותה במהלך שלוש השנים עובר לחתימה על התצהיר במלוא ההוצאות של ניהול ואחזקת הרכוש בסך כולל של 60,041 ש"ח. עיון בכתב התביעה של התובע ובכתב ההגנה לתביעה שכנגד שהוגש על ידי התובע מעלה כי סכומים אלה אשר התגבשו ככל הנראה לטענת התובע בשנים 2004-2002 לא נתבעו בכתב התביעה ואף לא נטענה לגביהם טענת קיזוז במסגרת כתב ההגנה שכנגד שהגיש התובע.

            ככל שסכומים אלה נתבעו במסגרת תחשיב נזק שהגיש התובע, הרי ממילא לא התקיים דיון ענייני בתחשיב הנזק משהתובע הגיש תחשיבו למעלה משנה וחצי לאחר המועד שנקצב בהחלטת כב' השופטת שטייניץ ובפועל לא צירף התובע את נספחי התחשיב לתחשיב שהומצא על ידו לנתבעת. כך נמנע מהנתבעת להגיש תחשיב נזק נגדי ו/או להתייחס לטענות העולות מתחשיב הנזק.

            יתר על כן, סבורני כי גם אם היה מתקיים דיון בתחשיבי הנזק לגופו, הרי עצם העובדה שהנתבעת לא היתה מעלה במסגרת הליכי משא ומתן לפשרה טענה בדבר הרחבת חזית לא היתה שתיקתה פועלת לחובתה במובן שיש לראותה כמי שויתרה על טענתה להעלות את התנגדותה להרחבת החזית בהזדמנות הראשונה.

            הנתבעת העלתה התנגדותה להרחבת החזית במסגרת התצהירים שהוגשו מטעמה ולאור החלטתי מיום 28/9/04 היה על הנתבעת להעלות התנגדותה בפתח ישיבת ההוכחות שאמורה היתה להתקיים ביום 15/5/05 ואשר בוטלה מחמת אי הגשת תצהירי התובע עד לאותו מועד. לפיכך זכאית היתה הנתבעת להעלות התנגדותה בפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 31/10/06 ועל כן אין לראות בנתבעת כמי שויתרה או איחרה את המועד להעלאת התנגדותה שטרם הגיעה ועוד שעה שטענותיה הועלו כבר בתצהירים שהוגשו מטעמה.

            מאחר וההלכה הנוהגת הינה כי ביהמ"ש לא יפסוק לתובע מעבר לעתירותיו בכתבי הטענות ומשאין לראות בנתבעת כמי שהסכימה להרחבת החזית, בין במפורש ובין במכללא, לא ניתן להיעתר לבקשת התובע המפורטת בהודעה.

4.         מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ז (18 באוקטובר 2006), בהעדר הצדדים.

_________________

                                                                                                                      ב. טאובר,  שופטת

הקלדנית: רויטל מ.