1. בפני בקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי, בנוסף על ד"ר צינמן ועל ד"ר שוופי ז"ל, אשר כבר מונו כמומחים מטעם ביהמ"ש בתחום זה, ואשר מסרו חוות דעת.
המבקש, יליד 28.10.73, נפגע בתאונת עבודה, אשר אירעה ביום 29.6.97 (להלן: "
התאונה"), בהיותו כבן 24 שנים בלבד.
תחילה מינה ביהמ"ש, כמומחה טעמו, את ד"ר שוופי, אשר קבע כי למבקש נותרה, בגין התאונה, נכות אורטופדית בשיעור של 20% לצמיתות.
לאחר שד"ר שוופי הלך לעולמו ולא ניתן היה לחקרו על חוות דעתו, מינה ביהמ"ש את ד"ר צינמן כמומחה.
ד"ר צינמן קבע בחוות דעתו, כי מצבו של התובע תואם ל- 30% נכות אורטופדית, אולם מצב זה לא נגרם בגין החבלה בתאונה, אלא בגין הטיפולים הניתוחיים אשר עבר.
ד"ר צינמן ביסס קביעה זו על כך שבמשך 6 חודשים לאחר התאונה לא הועלתה, ע"י הרופאים הרבים אשר טיפלו בתובע, אבחנה של פריצת דיסק. לדבריו, בחוות דעתו, האבחון של פריצת דיסק הינו קל ופשוט, ואין זה סביר שהוא סבל מפריצת דיסק והבעייה לא אובחנה.
ד"ר צינמן כותב בחוות דעתו: "
מצבו של הנפגע התדרדר והגיע למצבו הנוכחי כתוצאה מטיפול רפואי שלא היה מוצלח בלשון המעטה. ניתוח גרר ניתוח עד שהגיע למצב בו בוצע
Spinal Fusion".
ד"ר צינמן נחקר על חוות דעתו וכעת עותר המבקש למינוי מומחה נוסף (שלישי) בתחום האורטופדי, עתירה אשר המשיבה מתנגדת לה.
הצד השלישי והצד הרביעי לא הגישו כל תגובה.
ב"כ המבקש טוען טענות רבות כנגד התייחסותו של ד"ר צינמן למסמכים הנוספים אשר הוצגו בפניו, באשר לאופן התייחסותו למסמכים שונים, כולל אלה אשר היו בפניו בעת מתן חוות דעתו, ובאשר להתייחסותו של המומחה במקרה אחר. כן מצביע ב"כ המבקש על חוות דעת אחרות אשר ניתנו בעניינו של המבקש, כמו גם על כך, שהוועדה הרפואית לעררים מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה, כי יש קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו של המבקש.
המשיבה טוענת כי לא מלאו התנאים, החריגים, למינוי מומחה נוסף, ושני הצדדים מפנים, כמובן, לפסקי דין רבים אשר ניתנו בסוגית מינויו של מומחה נוסף, זה בכה וזה בכה.
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורה אני שיש מקום להיעתר לבקשה.
חוות דעתו של ד"ר צינמן ניתנה מבלי שהיה מונח בפניו כל החומר הרפואי הרלבנטי. במהלך חקירתו בבית המשפט הוצג בפני ד"ר צינמן חומר רפואי, אשר לא היה בפניו בעת כתיבת חוות דעתו.
אין חולק שלא הוצג כל רישום של תלונות מצד המבקש על כאבי גב, עובר לתאונה, וכי כבר יומיים לאחר התאונה התלונן המבקש על כאבי גב (מוצג
ת/1).
כן אין חולק, שמוצג
ת/1, מוצג
ת/3 וכן מוצג
ת/10, אשר גם בהם נרשמו תלונות רלבנטיות של המבקש, ואף פיענוח בדיקת T.C (
ת/11), לא היו בפני ד"ר צינמן בעת שכתב את חוות דעתו, ולמסמך רפואי נוסף -
ת/5 בחר המומחה שלא להזכיר בחוות דעתו, והתייחס אליו רק בתשובות לשאלות הבהרה.
כל זאת - למרות שמעדותו עלה שיש לייחס משמעות למסמכים אלה ולתלונות המבקש הרשומות בהם.
אוסיף ואומר, שהמומחה
פירש את המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניו, ובכללם גם את מוצגים
ת/6,
ת/7 ו-
ת/8 באופן מסויים, ונראה כי אין זו הפרשנות היחידה אשר ניתן ליתן להם.
עוד אומר כי תשובות המומחה באשר לקשר הסיבתי בין התאונה לממצאים, כפי שניתנו על ידו בחקירתו, ובמיוחד בעמ' 26-27 לפרוטוקול, לא הניחו את דעתי.
בנוסף -ד"ר צינמן לא הסביר בחוות דעתו, מהו אותו טיפול רפואי בלתי מוצלח, אשר בגינו התדרדר, כלשונו, מצבו של המבקש והגיע לאן שהגיע. בתשובה לשאלות אשר נשאל ד"ר צינמן בענין זה, ע"י עו"ד אדלר, השיב המומחה, באופן חד משמעי, שהניתוח היה מוצדק, ומהמשך התייחסותו עולה כי אין הוא מייחס רשלנות כלשהי לרופאים אשר טיפלו במבקש, דבר אשר אינו עולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעתו.