החלטה בתיק א 2293/04

1.         ביום 12.1.2005 הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, ובעקבותיה הגישו  הצדדים תצהירים בכתב, בצירוף כל המסמכים שהם מתכוונים להסתמך עליהם.

הראיות מטעם התובע נשמעו בישיבה שהתקיימה ביום 10.4.2004 והדיון נדחה ליום 31.5.2005 לצורך שמיעת הראיות מטעם הנתבעת.

ימים מספר קודם לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 31.5.2005 עתר התובע, בבקשה למחוק את כתב ההגנה של הנתבעת ולחילופין מבקש הוא שלא לאפשר קבלת הראיות מטעם הנתבעת, הואיל ולשיטתו הנתבעת לא קיימה, את ההחלטה בדבר השלמת ההליכים המקדמיים.

התובע לא טורח לפרט בבקשותיו (הבקשה מיום 23.5.2005 ומיום 25.5.2005) מהם אותם "הליכים מקדמיים" שלא קויימו; והוא מנסה למקד את הדגש בסנקציה שהוא מבקש להחיל על הנתבעת, היינו - מחיקת כתב ההגנה או קבלת החלטה שלא תאפשר לנתבעת להגיש את התצהירים מטעמה.

2.         כבר בפתח הדברים אומר, כי דרך התנהלות התובע  אינה נראית לי, שכן התובע, במקום לקדם את עניינו, ולהביא לדיון ענייני ומתן הכרעה בתובענה - מסרבל ומאריך את הדיון שלא לצורך.

            לצורך השלמת התמונה אסקור הבקשות והתגובות שעומדות בפני, בנוגע לעניין זה:

            א.         בקשת התובע מיום 23.5.2005.

            ב.         תגובת הנתבעת מיום 24.5.2005.

            ג.          תשובה מטעם התובע מיום 25.5.2005.

            ד.         הודעה ובקשה (נוספת) מטעם התובע מיום 25.5.2005.

            ה.         תגובת הנתבעת מיום 30.5.2005.

            ו.          מכתבה של הנתבעת מ- 30.5.2005 (לרבות נספחים ביניהם, תצהיר גילוי מסמכים).

            הנתבעת הגישה, עוד לפני זמן רב, את כל התצהירים והמסמכים שהיא מתכוונת להסתמך עליהם ובדיון שהתקיים בפני אף הצהירה ב"כ הנתבעת, כי אין בכוונת הנתבעת להציג מסמכים נוספים מעבר לאלו שכבר הוגשו.

לאחר ששמעתי את התובע ועיינתי בבקשות שהגיש (הבקשה מיום 23.5.2005 והבקשה מיום 25.5.2005), התרשמתי, כי בקשתו של התובע נועדה בעיקר להכביד על הנתבעת ועל בית המשפט ואין בה כל צורך אמיתי או ענייני.

דין הבקשה להידחות ולו מן הטעם שהתובע לא טרח להגיש את הבקשה בצורה מסודרת כמתחייב בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היינו התובע נמנע מהגשת אסמכתאות ומצירוף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

3.         אף לגופו של עניין מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה תם שלב קדם המשפט ובעת הגשת הבקשה, נמצא התיק בעיצומן של שמיעת הראיות, כך שנותרה לשמיעה פרשת ראיות הנתבעת, ולא ברור מדוע התובע נזכר רק עתה לחדש בקשתו ולטעון כי טרם הושלמו ההליכים המקדמיים.

4.         בפתח הדיון מיום 31.05.05, חזר התובע על בקשתו, וציין עוד כי הוא ער לכך כי הבקשה הוגשה רק לאחרונה, אולם הבהיר כי לשיטתו הנתבעת נתבקשה זה מכבר להשלים ההליכים ולא נענתה לדרישותיו.

בתגובה שניתנה ע"י ב"כ הנתבעת בדיון בפני, נטען כי נשלח לתובע תצהיר גילוי מסמכים, ויאמר כבר עתה כי התובע לא גילה עניין זה בטיעוניו, ולענין תשובות לשאלון - הרי שלתובע הייתה הזכות לחקור את עדי הנתבעת בכל השאלות הדרושות בירור.

5.         בהחלטת הבייניים שניתנה על ידי בדיון שהתקיים ביום 31.5.2005, ציינתי, כי התובע קיבל תצהיר גילוי מסמכים ועוד קבעתי, כי: ". . . לא מצאתי לעכב את דיון ההוכחות שנקבע להיום, והדיון ימשך כסדרו, ואומר כבר עתה, כי אין מניעה שהתובע ינצל את זכותו לשאול את מנהלת מח' התביעות של חב' כלל . . . את כל השאלות שהוא חפץ בהן . . .".