א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
20192-07
29/10/2007
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
| - נגד - |
התובע:
איילה ישראל ו - 21 אח'
עו"ד גב' רוגל-לוי
|
הנתבע:
1. חברת התעופה סקיי איירליינס
2. קיו.איי.אס ישראל בע"מ
3. רשות שדות התעופה
4. קווי חופשה
5. אופיר טורס בע"מ
6. הדקה ה- 90 בע"מ
עו"ד גב' כספי
|
| החלטה |
בפני בקשה לראות בהמצאת כתב התביעה למשיבה, המצאה כדין.
רקע:
ביום 27.02.07 הגישו התובעים תביעתם, לתשלום סך של 149,160 ש"ח.
התובעים התקשרו באמצעות הנתבעת 3 להזמנת חופשה בת 3.5 ימים באנטליה. התובעים תארו את השתלשלות הקורות אותם טרם החופשה ובמהלכה, לרבות שביתת עובדי הנתבעת 2, העיכובים בטיסה ואי הגעת כבודתם ליעדה. התובעים עתרו לשפותם על נזקיהם בסכום התביעה. הנתבעים 2-5 מבקשים לדחות את התביעה נגדם.
עמדת המבקשים:
המבקשים מבקשים לראות בהמצאת כתב התביעה לנתבעת 1 באמצעות חברת קיו.איי.אס ישראל בע"מ (להלן:"המשיבה") כהמצאה בת פועל. לטענתם, הנתבעת 1 משתמשת בשירותיה של המשיבה לאספקת שירותי קרקע וטיפול בפניות נוסעיה בנושאי איבוד ו/או אי הגעת כבודה.
המבקשים טוענים, כי המשיבה פועלת כשליחתה ונציגתה של הנתבעת 1 בישראל ובכלל זה מורשית לצורכי מסירת כתבי בי-דין.
זאת, ממספר טעמים: האחד, הצגת המשיבה כנציגת הנתבעת 1 ע"י גורמים שונים; והשני, הוראת נציגי המשיבה לתובעים, להעביר את דרישתם לפיצוי בצרוף פרטים נוספים אליה, תוך ציון העובדה כי היא זו שתעביר את המסמכים לנתבעת 1.
המבקשים טוענים כי המשיבה כמוביל, נושאת באחריות הפיצוי לתובעים.
המבקשים מוסיפים וטוענים, כי אף לטענת המשיבה, היא מקבלת טופסי אובדן כבודה מהנתבעת 1 כדבר שבשגרה.
המבקשים מסבירים, כי המשיבה עושה דין אחד לתובע הפיצוי הפרטני, ממנו מתקבלת הפנייה, ודין אחר לתובע הפיצוי "המאוגד".
טענות המשיבה :
המשיבה מתנגדת לבקשה.
לטענתה, כתב התביעה הומצא אליה פעמיים, והוחזר בליווי הסבר כי המשיבה אינה נציגת הנתבעת 1 ואינה מורשית לקבל כתבי בי-דין בשמה.
המשיבה מסבירה, כי היא אחת מארבע ספקיות מורשות מטעם רשות שדות התעופה לשירותי קרקע בנמל התעופה בן גוריון, וככזאת היא מספקת מגוון שירותי קרקע לחברות רבות. המשיבה סבורה, כי משמעות קבלת בקשת המבקשים הינה הפיכתה, והפיכת שאר הספקיות המורשות, למורשה לקבלת כתבי בי-דין עבור עשרות חברות להן הן מספקות שירותי קרקע, והדבר אינו סביר, וחורג ממשמעות מערכת היחסים בינן לבין אותן חברות.
המשיבה מסבירה, כי היא סיפקה אך ורק שירותי קרקע לנתבעת 1 ולא שימשה כנציגתה ו/או כמורשה מטעמה לקבלת כתבי בי-דין.
המשיבה סבורה, כי המבקשים מנסים להקל על עצמם ולעקוף את הצורך בהגשת בקשה להמצאה מחוץ לתחום, על כל המשתמע מכך.
דיון:
הוראת החוק הרלוונטית קבועה ב
תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"תסד"א), הקובעת כדלקמן:
482.
(א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט.