עניינו של ההליך, אבעיה שהגיש הבורר בשאלת היקף סמכותו.
בין הצדדים להליך הבוררות, נחתם הסכם ביום 15.7.02 (להלן: "ההסכם"). רבקה עורי ואח', המשיבים 1, התובעים בהליך הבוררות, (להלן: "התובעים") (בהסכם קרויים "המזמין"), הינם בעלי הקרקע ברח' שטראוס 3 ת"א (להלן: "המגרש"). על המגרש מבנה בית. על פי האמור בהסכם, התובעים הזמינו מהמשיבה 2, הנתבעת בהליך הבוררות, חברת אחים שגראוי בע"מ, (להלן: "הנתבעת"), עבודות שיפוץ והרחבת מבנה הבית ובכלל זה הקמה של שתי קומות נוספות על המבנה הקיים. הנתבעת, שהיא חברה קבלנית בארגון הקבלנים כהצהרתה בהסכם, קיבלה על עצמה חיוביה בביצוע העבודות. התובעים מעלים בכתב התביעה בהליך הבוררות טענות שונות בקשר להפרת ההסכם מצד הנתבעת, לרבות טענתם כי הנתבעת הפרה התחייבותה החוזית להשלים ולמסור את החזקה בנכס לא יאוחר מהמועד שנקבע (כתב התביעה צורף כנספח א' לאבעיה). הנתבעת הגישה לבורר מצידה כתב הגנה (נספח ב' לאבעיה) וכתב תביעה שכנגד (נספח ג' לאבעיה) וטענה בין היתר, כי לא איחרה במסירת העבודות לתובעים וכי נגרמו לה נזקים שונים באשמת התובעים.
ההסכם הנ"ל מהווה הסכם בוררות בין הצדדים. סעיף 25 בו שכותרתו "בוררות" קובע בזו הלשון:
"הצדדים מסכימים, כי כל חילוקי הדעות שיתגלו ביניהם בקשר להסכם זה, פירושו, כריתתו, ביצועו וכל הנובע ממנו, למעט חילוקי דעות לגביהם נקבע בהסכם זה כי ימסרו להכרעת המפקח, ימסרו להכרעת בורר, דן יחיד, על פי חוק הבוררות" (סעיף 25.1)
עוד כולל ההסכם , תחת הכותרת "פיקוח", בסעיף 7, בן היתר, את ההסכמות הבאות:
"המזמין ממנה בזה את המהנדס גרשון פיטרמן, (להלן: "המפקח"), כנציגו ובא כוחו לעניין הפיקוח, אישור וקבלן העבודה, אישור החשבונות לביצוע העבודה, וכן כל יתר העניינים והפעולות המוטלות על המפקח לפי חוזה זה" (סעיף 7.1)
"החלטתו של המפקח בכל העניינים הטכניים/המקצועיים ואישור העבודות והחשבונות, תהיה מכרעת בכפוף לסעיף 25 רבתי" (סעיף 7.3)
"על מנת להסיר כל ספק, מוצהר ומוסכם כי שום הערה או דרישה ו/או הנחיה של המפקח לא יהיה בה כדי לשחרר ו/או לפטור את הקבלן מהתחייבויותיו לפי חוזה זה או אילו מהן, ולרבות לבצע את העבודה בהתאם לנספחים ו/או לגבי טיב הציוד והאביזרים ו/או לבצעה בהתאם להוראות כל חוק, תקנה, רשיון ו/או כל הוראה אחרת" (סעיף 7.6)
בטרם החלו להישמע ההוכחות בבוררות, הגיש ב"כ הנתבעת לבורר, בקשה לקביעת סמכויות הבורר על פי ההסכם ובקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה בהתאם (סעיף 2 לאבעיה, הבקשה מצורפת בנספח ה' לאבעיה. טענות הנתבעת בדבר סמכויות הבורר הועלו על ידה גם בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת לבורר). הבורר החליט, כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב ביחס לבקשה זו ואילו הוגשו מטעם הצדדים (סעיף 3 לאבעיה). הנתבעת הגישה לבורר סיכומים ותגובה לסיכומי המשיבים אותם צירף הבורר לאבעיה כנספחים ו' ו- ח' בהתאמה. התובעים הגישו סיכומים לבורר בעניין זה, אותם צירף הבורר לאבעיה כנספח ז'. הצדדים עוד העלו טיעוניהם בישיבות שנתקיימו בבית משפט זה, ובהשלמות טיעונים שהגישו לתיק בית המשפט על פי החלטת בית המשפט מיום 10.3.08. הנתבעת הגישה השלמת טיעון ביום 17.3.08, והתובעים הגישו השלמת טיעון ביום 24.3.08.
בקליפת אגוז, הנתבעת טוענת מצידה כי לאור סעיפי ההסכם, לבורר אין סמכות לדון בעניינים הטכניים והמקצועיים ובאישור העבודות והחשבונות המסורים להכרעתו של המפקח "באופן בלעדי" בלשון ב"כ הנתבעת, נושאים בהן הכריע המפקח. (ראו דברי ב"כ הנתבעת
"מנגנון ההכרעה של המפקח הופעל מספר רב מאד של פעמים לכל אורך ביצוע ההסכם.." סעיף 6 לבקשה לבורר, ובהמשך,
"...והוא זה בלבד שיש לו הסמכות לעשות כן..."סעיף 7 לבקשה). הנתבעת הדגישה, כי לא נדרשה להביא ראיות לביסוס טענותיה בדבר אותם עניינים שהוכרעו על ידי המפקח (ראו "תגובת המשיבה באבעיה (הנתבעת)" מיום 18.7.07). הנתבעת מוסיפה, כי קיבלה על עצמה במהלך ביצוע העבודות את החלטות המפקח כהחלטות סופיות ומשכך עקרון זה צריך לחול גם על התובעים (סעיף 6 לבקשה, סעיף 5 להשלמת הטיעון מטעם הנתבעת). לאחר שהכריע המפקח בכל אותם עניינים, אין לפתוח אותם בשנית במהלך הבוררות (סעיף 13 בהשלמת טיעון מטעם הנתבעת). הנתבעת טוענת לפיכך, כי יש למחוק מכתב התביעה בפני הבורר את כל סעיפי התביעה בהתאם (הנתבעת מציינת הסעיפים בכתב התביעה אותם מבקשת למחוק, סעיף 2 לבקשת הנתבעת). התובעים טוענים מנגד, כי מההסכם נלמד כי החלטות המפקח כפופות גם הן לסעיף הבוררות. משתם הפרויקט ו'תמה שליחותו' של המפקח
"קיים סעיף הבוררות (ס' 25) לכלל המחלוקות הקיימות בין הצדדים" (סעיף 5 לסיכומי התובעים). טוענים התובעים, כי קבלת גרסת הנתבעת משמעה הפיכת סעיף הבוררות ל
"ריק מתוכן, וחסר כל משמעות. ברור שלא זו הייתה כוונת הצדדים ואומדנם בזמן חתימת ההסכם" (שם). התובעים, לצורך העניין, מפנים לסעיפים 7.3 ו- 7.6 להסכם הנ"ל (שם). עוד התובעים נסמכים לצורך ביסוס עמדתם על שני הסכמים נוספים מאוחרים בין הצדדים (בכתב יד) מיום 26.1.06 שעניינם הסכמה על בדיקה מחודשת של כתב הכמויות והסכם למינוי בורר בנושא ליקויים בבנין (ההסכמים מצורפים לתיק בהשלמת הטיעון מטעם התובעים בנספחים ד1 ו- ד2)(להלן-"ההסכמים המאוחרים"). לעניין הסכמים אילו הנתבעת טוענת, כי
"הסכמים אילו פקעו הואיל והתובעים לא מלאו את חלקם בהסכם ולא הפקידו את יתרת התשלום אותו מסרבים התובעים לשלם.." (סעיף 2 בהשלמת טיעון מטעם הנתבעת). ועוד טוענת הנתבעת בהקשר זה, כי בבקשת התובעים למינוי בורר, התייחסו רק להסכם הראשון ולא להסכמים אילו ולכן הם
"מושתקים מלהעלות טענה בדבר הסכמי בוררות אחרים כלשהם"(שם, בסעיף 3) ועוד, כי טענותיהם בעניין זה הינן בגדר הרחבת חזית (שם, סעיף 4).
במסגרת האבעיה פירט הבורר הנכבד את דעתו לפיה קיימת בלשונו "אי התאמה מובהקת" בין "ניסוחו המילולי" של ההסכם לבין "התובנות והכוונה האמיתית והמסתתרת מאחוריו" (סעיף 6 לאבעיה). מפנה הבורר לסעיף 25.1 הנ"ל ממנו לכאורה עולה, כי לבורר נותר רק "את הסמכויות שלא נמסרו למפקח" בלשון הבורר (שם, סעיף 6.1). מוסיף הבורר, כי
"ניתן לקרוא ולהבין את הנאמר בו גם כהוראה לפיה אותם עניינים שאכן נמסרו בפועל להכרעת המפקח והוכרעו על ידו ייגרעו מהעניינים שבסמכות הבורר" (שם). מנגד, את סעיף 7.3 הנ"ל ניתן לפרש כהכפפת סמכויותיו והכרעותיו של המפקח המפורטות בסעיף 7 גם הם לסמכויות הבורר (שם, סעיף 6.2). הבורר עוד מדגיש, כי המפקח לא הוגדר בשום מקום בחוזה, כבורר ורק הבורר מוגדר כך (שם, סעיף 6.3). ועוד, מסעיף 7.6 להסכם למד הבורר שאין החלטתו של המפקח
"שמה קץ לסכסוך" ו
"אותו סכסוך שיפרוץ, אם יפרוץ, לאחר החלטתו של המפקח יהא נתון להכרעת הבורר" (שם, סעיף 6.4). הבורר מבהיר, כי לא הובאה לידיעתו כל החלטה בכתב של המפקח באיזו מן המחלוקות נשוא כתבי הטענות. הבורר הבהיר כי לא יכול היה ללמוד מהחומר בפניו, כי המפקח אכן דן והכריע במחלוקות בין הצדדים (שם, סעיף 6.5). מסקנתו של הבורר בסיכומם של דברים היא, כי יש לדחות את עמדת ובקשת הנתבעת ולקבוע, כי הוא מוסמך לדון בתביעה כולה. הבורר עוד ציין, כי עיין לצורך גיבוש עמדתו בפסקי דין בהמ' ב"ש 107/75
שלום נ' הרשקוביץ פס"מ תשל"ה 2, 191, ובע"א 721/86
-
Industries de Oude Delft
נ' תדיראן בע"מ . פ"ד מד(4), 259, ובספריהם של ס.אוטולנגי,
בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית מורחבת וא. שטורזמן,
ספר הבוררות. הבורר מוסיף, כי נעתר לבקשת ב"כ הנתבעת להגיש אבעיה זו כדי למנוע מצב של החלטה בדיעבד של בית המשפט, כי פעל בחוסר סמכות במסגרת בקשה לביטול פסק הבוררות לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, (להלן: "חוק הבוררות"), זאת באם היה מחליט לדחות בקשת הנתבעת בעניין זה ולנהל ההליך עד פסיקתו.
במאמר מוסגר אציין, כי אינני נדרש במסגרת אבעיה זו, להתחקות אחר השתלשלות ביצועו של ההסכם על ידי הצדדים והפרות שונות של ההסכם והנובע ממנו ככל שהיו על ידי מי מהצדדים. אין בהחלטתי כדי לקבל או לדחות עמדת מי מהצדדים לגופן של המחלוקות ביניהם.
דיון
סמכותו של בורר לפנות לבית המשפט בשאלה משפטית בדרך של אבעיה קבועה בסעיף טז לתוספת לחוק הבוררות. ההוראות שבתוספת לחוק הבוררות רואים אותן כנכללות בהסכם הבוררות והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם (סעיף 2 לחוק הבוררות). סעיף טז דנא קובע:
"
טז. הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות-דעת."
העניין שבפניי הוא "בעיית עצה",
"בעיה שמגיש הבורר לביהמ"ש תוך כדי ניהול הבוררות, על מנת שייעץ לו בדבר כלשהו הנמצא בברור בפניו. בדרך כלל, בעיית עצה תהיה בקשר להיקף סמכותו של הבורר, בין אם מבחינת הנושאים שבמחלוקת ובין אם מבחינת מיהות הצדדים המעורבים בסכסוך"(ראו ס. אוטולנגי
בוררות דין ונוהל (תל אביב, תשס"ה) מהדורה רביעית מיוחדת, בעמ' 710). "בעיית עצה" מובדלת מ"בעיית פסק" (על "בעיית פסק", אוטולנגי, בעמ' 714-715). לאבחנה זו, ספק אם יש עוד נפקות, לאור רע"א 6886/03
הדרן 2000 שיווק והפצת כרטיסים בע"מ נ. מכבי נתניה כדורגל בע"מ ת"ק-על 2006(2), 731.
פרק יט' בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עוסק באבעיות, ובו תקנה 234 הקובעת:
"
מקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה." (ראו זוסמן,
סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין), ס' 77 בעמ' 97)
זו אם כן המסגרת של הדיון שבפני.