החלטה בתיק א 14802/06

1.                   התובעת עתרה בתביעתה מיום 6.2.06 לחייב את הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה כנטען ביום 26.6.04 בארוע נפילה במכללת הנתבעת 1  שארע לטענתה מחמת הנתבעות.

לפי גרסתה בתובענה "ביום 21.6.04 ביקרה התובעת, במסגרת תפקידה, במכללה. לאחר שנכנסה התובעת למתחם המכללה עברה התובעת במעבר שצמוד לקיר המבנה ואשר משתפל בקצהו והופך למישור משופע. כאשר דרכה התובעת על המישור המשופע סובבה התובעת את רגלה השמאלית, נפלה ונחבלה קשות ברגלה השמאלית (להלן: "התאונה").

בהמשך מתארת התובעת בתובענה את הטיפולים הרפואיים להם נזקקה וטענה כי "למרות טיפולים פיסיותרפיים ממושכים התובעת נותרה עם כאבים, מגבלות בתנועת רגל שמאל וצליעה ברגל שמאל". התובעת תמכה תביעתה בחוו"ד מומחה בתחום האורטופדי אשר העריך נכותה ב-20% לפי סעיף 48 (1) ו' לתקנות המל"ל.

2.                   הנתבעות הכחישו וכפרו בטענות התובעת ובאחריותן לארוע. הנתבעת צירפה חוו"ד מומחה מטעמה בתחום האורטופדי אשר העריך נכות בת 10% לפי סעיף 35(1) ב' לתקנות.

3.                   מדובר בת.ע. שהוכרה במל"ל, שם - בערר- נקבעה נכות בת 20%.

4.                   הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו לצרכי ההליכים בתיק זה תעמוד הנכות הרפואית על 15%. הוגשו תחשיבי נזק לצרכי פשרה, ניתנה הצעה לסיום ההליך, התובעת קיבלה אותה והנתבעות דחוה.

הליכים מקדמיים הסתיימו, הצדדים הגישו תצהירי ע.ר. ותיקי מוצגים והתיק נקבע להבאת ראיות ליום 20.2.08.

5.                   הנתבעות עותרות למחוק סיפא סעיף 19 לתצהיר ע.ר. של התובעת האומר "לאחר התאונה ועקב התאונה נפלתי פעמיים, פעם אחת נגרמו לי שברים בשתי הידיים, הייתי מוגבלת בנהיגה ובעבודה". לטענתן מדובר בשינוי והרחבת חזית מכתב התביעה, אין להתיר לתובעת לטעון ולהוכיח ענינים שברפואה בקשר לנזקים שנגרמו כנטען בעקבות התאונות הנוספות ולחילופין עותרות הן להתיר להן למצות הליכים מקדמיים ביחס לשתי הנפילות הנטענות בשים לב לטענתה לקש"ס בין הנפילות לארוע התאונה נשוא התובענה ובשים לב להעלאת טענה זו - לראשונה.

עוד מתנגדות הנתבעות למסמכים רפואיים (למעט סיכום מחלה) שצורפו לתצהיר ולמסמכי המל"ל לענין קביעת אחוזי נכות - שם.

6.                   התובעת מגיבה לבקשה וטוענת כי דבריה בסעיף 19 סיפא הם ענינים שבעובדה, בידיעתה, הם קבילים והקש"ס לארוע הינו מסקנה ממהות פגיעתה כמתואר בחוו"ד המומחה מטעמה.

לטענתה היא תפעל להגשת חוו"ד "נוספת" מטעמה להוכחה ברפואה של שתי הנפילות הנוספות והקש"ס לארוע תובענה והיא חוזרת בה מההסכמה הדיונית לנכות מוסכמת שכן היא אינה רוצה "להשאר בסיכון" שלא להוכיח את "ההשפעה המלאה של המגבלות שנגרמו לתובעת בתאונה..." וההסכמה אליה הגיעה הינה "עקב טעות"...". עתירתה היא איפוא להותיר את דבריה בסעיף 19 על כנם ולהתיר לה להגיש חוו"ד רפואית נוספת.

7.                   יריעת המחלוקת נבחנת עפ"י כתבי הטענות וע"כ יש טעם בדברי הנתבעות להיות סעיף 19 סיפא לתצהיר ע.ר. של התובעת שינוי והרחבת חזית המחלוקת הן בהיבט העובדתי, המשפטי  והן בהיבט הרפואי.

בקשת התובעת היא למעשה להתיר לה תיקון תובענה והוספת חוו"ד רפואית נוספת לענין שתי נפילות נוספת כקשורות לארוע התאונה נשוא התובענה.

התובעת לא תמכה בקשה זו בתצהיר. בבקשה ובסעיף 19 לתצהיר ע.ר. לא מפורטים מועדי הנפילות הנטענות וטעמים לאי הכללתם בתובענה, בחוו"ד המומחה מטעמה ולכבישת העובדות והנובע מהן עד עתה. יש לזכור כי שלב ההליך הוא לאחר שהודע על תום ק.מ., לאחר הגשת תצהירי ע.ר. ותיקי מוצגים אך לפני שהוחל בשמיעת הראיות.

בנסיבות אלה ראוי לקבל את עמדת הנתבעות כמפורט בסעיפים ב-ג לתגובתן ובפרט משהתובעת לא תמכה בקשה בתצהיר כנדרש.

לא מצאתי לקבל התנגדות הנתבעות למסמכים הרפואיים ככל שהם נועדו להוכיח קבלת טיפול רפואי וכן לא למסמך המל"ל לענין נכויות זמניות וקבועה, חרף ההסכם הדיוני לשיעור הנכות אשר נותר, בשלב זה, על כנו.

היה והתובעת לא תגיש בקשה כדין וללא דיחוי לתיקון התובענה יראו אותה כמוותרת על כל טענה שבעובדה ושברפואה הנוגעת לשתי הנפילות הנוספות הנטענות ולקש"ס בינן לארוע התובענה.

אין בכך לומר כי ככל שתוגש בקשה שכזו היא תתקבל והדבר יוחלט לאחר קבלת תגובה ותשובה כדין. בעקבות כך, ידון תוקפו של ההסדר הדיוני והצורך למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, לאחר השלמת הליכים מקדמיים נוספים כדין.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח באב, תשס"ז (2 באוגוסט 2007), בהעדר.