נדרשת החלטה בשתי בקשות ביניים.
בבש"א 19172/07 מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת במתן תצהיר גילוי ספציפי, תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר פרטים נוספים, להעביר לעיונה את המסמכים שאוזכרו בדרישת הגילוי הספציפי וכן לגלות בתצהיר ולהעביר לעיונה את דוחו"ת הבקרה שאוזכרו בסעיף 1(ו) לרשימת המסמכים (ובמכתב שנמסר לה לאחר מכן נטען, כי הם טרם אותרו).
ראשית, אציין, כי המענה לדרישת הגילוי הספציפי ולדרישה לפרטים נוספים ניתן במסגרת מכתב שאינו מהווה תצהיר ערוך כדין (להבדיל מהמענה לשאלון וגילוי מסמכים כללי, שניתן במסגרת תצהירים).
בתגובתה, טוענת הנתבעת, כי היא העבירה לתובעת תצהיר גילוי מסמכים משלים, תצהיר תשובות לשאלון ומסמכים ספציפיים שהתבקשו. לתגובת הנתבעת צורף מכתב, שגם הוא אינו מהווה תצהיר ערוך כדין, ובו ניתנה התייחסות מסויימת נוספת לדרישת הפרטים הנוספים ולדרישת הגילוי הספציפי.
לעצם העניין, נראה כי הדרישות המקדמיות טעונות השלמה.
כתב התביעה נסב על הפרה נטענת של התחייבויות הנתבעת במסגרת החוזית שבין הצדדים, בעניין גובה תעריף האישפוז (שעל פי הנטען, אמור היה להיות אחיד בין כלל בתי החולים הפרטיים). התובעת טענה, בין היתר, כי היא "זכתה" לתעריף אישפוז הנמוך, באופן יחסי, לתעריף האישפוז של בתי חולים פסיכיאטריים אחרים, וזאת בניגוד למוסכם.
מעיון בדרישת הפרטים הנוספים, נראה כי רבים מהם רלוונטיים לטענות ההגנה של הנתבעת כלפי עילת התביעה.
הדרישה לפרטים נוספים קיבלה מענה חלקי ביותר במסגרת המכתב שנשלח לתובעת (וצורף לתגובה), ואני רואה לנכון להורות לנתבעת ליתן מענה לפרטים שהתבקשו בסעיפים 1.7, 1.8, 1.11 (למעט הדרישה לצירוף מסמכים), 1.14, 1.16, 1.17 ו-1.18 למכתב הדרישה, וזאת במסגרת תצהיר ערוך כדין, שיימסר לתובעת בתוך 30 יום.
בשאלון שהופנה אל הנתבעת, קיימות שאלות מסויימות החופפות לפרטים מסויימים שהתבקשו (שאת חלקם נדרשת הנתבעת ליתן), ואין שום הצדקה למתן "מענה כפול" (שאלות 10 ו- 11 מקבילה לסעיף 1.7 לדרישת הפרטים הנוספים, שאלה 12 מקבילה לסעיף 1.9, שאלה 14 מקבילה לסעיף 1.8 ושאלה 19 מקבילה לסעיף 1.14). לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבעת במתן מענה על שאלות אלה.
לעומת זאת, השאלות שמספרן- 9, 15, 16, 21 ו-22 רלוונטיות לתביעה ולא נענו כנדרש, גם לא במסגרת המענה המשלים, ולכן הנתבעת נדרשת להשיב עליהן באופן ענייני, בתצהיר תשובות שיימסר בתוך 30 יום. אציין, כי אני מודע לכך ששאלות 16 ו-22 עוסקות בתעריף ששולם לבתי חולים פסיכיאטריים אחרים, שכידוע אינם צד להליך, ואני רואה לנכון לחייב את הנתבעת במענה עליהן, למרות הפגיעה המסויימת האפשרית באינטרסים של אותם בתי חולים, ובהתחשב במיקוד של השאלות לעניין התעריף ששולם להם.
לעומת זאת, איני רואה הצדקה לחייב את הנתבעת בגילוי ההסכמים, כתבי הטענות, הפרוטוקולים וסיכומי הישיבות שהתקבלו בנתבעת ומסמכים המעידים על כח האדם שהחזיקו בי"ח פסיכיאטריים פרטיים אחרים, שכן סביר להניח, שמסמכים אלה מגלמים בחובם נתונים נוספים אחרים מעבר לתעריף ששולם, ולכן גילויים עלול לפגוע באינטרסים שלהם באופן בלתי מידתי.
במכתבה ה"עדכני" של הנתבעת שצורף לתגובה, ניתנה התייחסות לדרישת הגילוי של מסמכים מסויימים, על דרך ההפנייה ל"גילוי המסמכים הנוסף", אך בפועל, לא צורף לתגובה מסמך מעין זה. בתשובתה לתגובה, טוענת התובעת, כי לא הועבר לה מסמך גילוי נוסף, ולאחר פנייה טלפונית התברר לה, כי ב"כ הנתבעת חזר בו מצירוף תצהיר גילוי, והמסמכים שאמורים היו להיות מעוברים, לרבות דוחו"ת הבקרה, נמצאים בצילום האורך זמן מפאת כמות המסמכים.
התובעת טוענת כי עד כה, וגם לאחר עריכת הסדר דיוני (לפיו המסמכים יועברו עד ליום 28/2/08), לא הועברו לה המסמכים הנדרשים.
לאור זאת, ובהתחשב באמור לעיל לעניין המסמכים הספציפיים שהתבקשו, מתבקשת הנתבעת למסור, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי ספציפי שיתייחס למסמכים המאוזכרים בסעיפים 1.1 ו-1.2 למכתב הדרישה וכן לדוחו"ת הבקרה האמורים, ולהעבירם לעיון התובעת, בתוך 20 יום לאחר מכן.
בבש"א 4446/08 מבקשת הנתבעת להורות לתובעת לגלות מסמכים מסויימים, וכן להשיב על שאלות מסויימות שלא נענו או שלא נענו כנדרש.
בתגובתה, מעלה התובעת טענות דיוניות הקשורות לעיתוי שבו נמסרו לה מכתבי הדרישה והוגשה הבקשה הנוכחית. מבחינה פורמלית, אני שותף לעמדת התובעת, וסבור כי אכן הדרישות מצד הנתבעת נמסרו "בתשלומים", אך לטעמי, מן הראוי לבחון את הדרישות המקדמיות לגופו של עניין.
המסמכים שאוזכרו בסעיף 2א' לדרישת הגילוי הראשונה אמורים להימצא ברשות הנתבעת (ולמעשה, חלקם היו נשוא בש"א 19172/07), כך שאין הצדקה לחייב את התובעת בגילויים.
בסעיף 2ה' נדרשה התובעת לגלות את טפסי 106 של עובדיה. אני סבור כי גילוי זה עלול להכביד על התובעת יתר על המידה ושלא לצורך, שכן לא נראה כי קיים קשר הדוק בין עילת התביעה לבין הטפסים האמורים.
לעומת זאת, התובעת מתבקשת לגלות, בתצהיר ערוך כדין, את החוזה הקודם בין הצדדים, שאוזכר בסעיף 2(ב) למכתב הדרישה הראשון, ואת חשבוניות האישפוז שאוזכרו בסעיף 1א' למכתב הדרישה השני. תצהיר הגילוי יימסר לנתבעת בתוך 30 יום, והעיון במסמכים ייערך 20 יום לאחר מכן.
השאלות שהופנו אל התובעת מתפרשים על פני שלושה שאלונים.