החלטה בבקשת רשות ערעור בנושא מזונות זמניים לאשה שלא עבדה בתקופת הנישואים

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע מיום 1.3.2022 (כב' השופט א' ממן) בתלה"מ 21839-02-22 שעניינה מזונות אשה זמניים ומזונות זמניים לקטינים, ילדי הצדדים.

1.הצדדים נישאו כדמו"י ביום 14.1.2008. מנישואיהם נולדו שני ילדים – ש' ילידת 2008 ונ' יליד 2010. למבקשת בן בגיר מנישואים קודמים.

יחסי הצדדים עלו על שרטון, וביום 8.11.2021 הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך. ביום 10.12.2021 יצא המשיב את בית המגורים המשותף בבאר שבע ועבר (לאחר מספר שבועות בהם התגורר בבית אמו) להתגורר בדירה שכורה בבאר שבע.

2.ביום 9.2.2022 הגישה המבקשת כתב תביעה למזונות ומדור. המבקשת עותרת לחייב את המשיב במזונות אישה וקטינים, לרבות מדור, בסך של 19,700 ₪ לחודש, וכן בתשלום מלוא הוצאותיהם הרפואיות והחינוכיות של הקטינים.

בסמוך לכך (ביום 10.2.2022) הגישה המבקשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים.

3.בהחלטה מיום 1.3.2022 העמיד בית המשפט לענייני משפחה את מזונותיהם הזמניים של שני הקטינים על סך של 3,200 ₪ לחודש, כולל הוצאות אחזקת המדור. בהחלטה לא נפסק מדור, משום שעל הדירה בה מתגוררים הקטינים לא רובצת משכנתא. בית המשפט קמא חייב את המשיב לשאת במחצית הוצאות החינוך עבור הקטינים (לרבות מחזור אחד של קייטנה בעלות ציבורית וחוג אחד בעלות ציבורית), ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות. נקבע כי החיוב הוא מיום הגשת התביעה.

על פי האמור בהחלטה, המבקשת אינה עובדת מאז שנולדו הקטינים. לטענת המבקשת, היא הקדישה את כל זמנה לטיפול בקטינים, אשר אובחנו על הרצף האוטיסטי. צוין כי קצבת הנכות בעבור הקטין נ', לו נקבעו 188% נכות, משולמת כיום לידי המבקשת, ובנוסף היא מקבלת קצבת ילדים על סך 250 ₪.

המשיב עובד כשכיר בחברת ******, ובית המשפט העמיד את פוטנציאל השתכרותו, על בסיס תלושי שכר שהגיש, על סך של 24,000 ₪ נטו לחודש.

בית המשפט קמא קבע כי נוכח התיעוד הדל שהציגה האם ביחס לצרכי הקטינים, אין יסוד לסבור שצרכיהם של הקטינים גבוהים מהשיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה כחזקה בדבר צרכיו המינימליים של קטין. קביעה זו התבססה על תדפיסי אשראי, תדפיסי חשבונות שוטפים ותיעוד של הוצאות הקטינים שצירפה המבקשת; וכן על פירוט כרטיסי אשראי שצירף המשיב לשנים 2019-2021.