החלטה 4968/14

 החלטה 

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי  בחיפה (כב' השופטים: ע' גרשון (אב"ד), ד"ר מ' רניאל, ח' שרעבי) מתאריך 26.6.2014 ב-עפ"ג 10803-06-14, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ע' קוטון) מתאריך 20.3.2014 ב-ת"פ 49426-12-12. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה בפני גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

           להלן אביא הנתונים הנדרשים להכרעה.

עיקרי העובדות

2. המבקש הורשע בבית משפט השלום הנכבד, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כדלקמן: היזק לרכוש בזדון (עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין).
3. בית משפט השלום הנכבד השית על המערער את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע במשך שלוש שנים); 5 חודשי מאסר על תנאי (כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים והיזק בזדון בניגוד לסעיפים 192 ו-452 לחוק העונשין, ולמעט עבירה של תגרה בניגוד לסעיף 191 לחוק העונשין, למשך שלוש שנים). עוד נקבע כי המבקש יפצה את המתלוננת בסכום של 3,000 ש"ח.

4. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי. יצוין, כי להבדיל מעמדתו במהלך המשפט בבית משפט השלום, המבקש הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום במסגרת הערעור. המבקש ייסד את ערעורו על שתי טענות מרכזיות:

           ראשית, לטענתו, היה על בית משפט השלום לבקש תסקיר של שירות המבחן בענינו, טרם גזירת דינו.

           שנית, המבקש טען כי לשיטתו, בית משפט השלום הטיל עליו עונש כבד מדי, וזאת בהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שבהן הורשע. לבסוף, המבקש גרס כי על בית המשפט המחוזי הנכבד לבחון את טענותיו הנ"ל, לאור העובדה שהמבקש שינה את עמדתו, והוא מודה כעת בעובדות כתב האישום.

5. לאחר שההרכב הנכבד שדן בערעור בבית המשפט המחוזי שמע את טיעוני הצדדים בדיון שנערך בפניו, החליט ההרכב פה אחד כי דין הערעור להידחות.