רע"א
בית המשפט העליון
|
4152-14
14/08/2014
|
בפני כבוד השופט :
י' דנציגר
|
| - נגד - |
המבקשים:
יואל נדב
נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל
משה הירש
נחלת משה (קרני שומרון בע"מ)
עו"ד אלרועי נדב
עו"ד ד"ר יוסף גבריאלי
|
המשיבים:
אנדרו ניל איקנהולץ
נחלת חנוך (קרני שומרון)
|
|
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ) בהפ"ב 26112-12-10 מיום 29.5.2014.
הרקע לבקשה
1. בין בעלי הדין נתגלע סכסוך כספי. הסכסוך הועבר להכרעתו של עורך-דין דוד גילת (להלן: הבורר), על בסיס הסכם בוררות שנכרת בין בעלי הדין, ובהתאם לפסק דין שניתן ביום 2.5.2011 (הנשיאה (בדימוס) ה' גרסטל).
2. הליך הבוררות הסתיים ופסק הבוררות היה מוכן בחודש דצמבר 2012, אך לא הועבר לבעלי הדין בשל יתרת חוב בשכר הטרחה של הבורר. ביום 23.12.2013 פנו המשיבים בבקשה לבית המשפט, במסגרתה ביקשו כי יינתן צו שיחייב את המבקשים לשלם את שכר טרחתו של הבורר, כדי לקבל את פסק הבוררות לידיהם. המבקשים ביקשו לסלק את הבקשה על הסף. בין היתר, הפנו המבקשים לסעיף 31(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), וטענו כי קיומו של הסעיף שולל למעשה את סמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשה. ביום 19.2.2014 התקיים דיון בבקשה. בתום הדיון ניתנה החלטה (הנשיאה (בדימוס) ה' גרסטל), שלפיה תוך שבעה ימים יודיע הבורר מהי יתרת החוב של המבקשים או מי מהם בגין הבוררות. כמו כן, נקבע כי בתוך 14 ימים נוספים על המבקשים יהיה לשלם את היתרה שתצוין על ידי הבורר, תוך שהובא לידיעת הבורר כי המבקש 3 מבקש פריסה של התשלומים מבלי שיהא בכך כדי לעכב את מתן פסק הבוררות. עוד נקבע כי אם לא ישלמו המבקשים את הסכום האמור במועד, יודיע על כך בא-כוח המשיבים לבית המשפט. בית המשפט הוסיף כי אין באמור בהחלטה כדי למנוע מהמשיבים לשלם לבורר את החלק הבלתי משולם של המבקשים ולחזור אל המבקשים מאוחר יותר.
3. בהתאם להחלטה מיום 19.2.2014 הגיש הבורר הודעה ביום 26.2.2014, במסגרתה פירט את יתרת החוב של המבקשים. ביום 12.3.2014 הגישו המבקשים 4-1 תגובה בה עמדו על כך שבעבר התקבלה החלטה אחרת של הבורר, שלפיה גובה החוב שונה מזה שהוצג בהודעתו לבית המשפט. עוד טענו המבקשים כי בפנייתם למשרד הבורר כדי לקבל כרטיס לקוח, נתקלו בקשיים לקבל פרטים בשל פירוק שותפות במשרד הבורר. בנוסף, טענו טענות בנוגע לחלוקת התשלומים בינם לבין עצמם.
4. ביום 20.3.2014 הגישו המשיבים בקשה נוספת לחיוב המבקשים לשלם את שכר הטרחה לבורר. ביום 30.3.2014 הוגשה תגובת המבקשים, שלפיה המבקשים 1 ו-3 העבירו את יתרת התשלום של שכר טרחת הבורר באמצעות שיקים דחויים. זאת, בשל הקושי המעשי לגייס את מלוא סכום החוב נוכח שכר הטרחה הגבוה של הבורר. כמו כן, חזרו המבקשים על הטענה שלפיה הבקשה אינה עומדת בהוראת סעיף 31(ב) לחוק הבוררות. ביום 7.4.2014 הוגשה תגובת הבורר. הבורר עדכן כי המבקשים 1 ו-5 העבירו למשרדו שיקים דחויים בסך של 53,688 ש"ח על חשבון יתרת חובם, אך המבקש 3 טרם הסדיר את יתרת חובו ולכן קיימת למבקשים 1, 3 ו-5 יתרת חוב בסך של 132,218.74 ש"ח. הבורר דחה את טענת המבקשים לגבי ההתחשבנות והקשיים לקבל את כרטסת הנהלת החשבונות. הבורר הבהיר כי פסק הבוררות ישוחרר רק לאחר שייפרע מלוא החוב, לרבות הפירעון המלא של השיקים הדחויים.
5. ביום 9.4.2014 הודיעו המבקשים כי המבקש 3 שילם את יתרת החוב בסך של 132,218 ש"ח באמצעות שיקים דחויים עד חודש יוני 2015. בכך, התייתרה בקשת המשיבים, לטענתם. באותו יום הגיש הבורר הודעה שלפיה הופקדו שיקים דחויים על הסכום האמור, ושב והבהיר כי פסק הבוררות יימסר רק לאחר פירעון מלוא השיקים. באותו יום הורה בית המשפט למבקשים להבהיר את טענתם בדבר התייתרות הבקשה, בשים לב לביצוע התשלום באמצעות שיקים דחויים לפרק זמן של כשנה. בתגובה מיום 10.4.2014 טענו המבקשים כי לא צפו את גובה שכר טרחת הבורר, לא התחמקו מתשלום ולא ערערו על גובהו, אך נוכח השכר הגבוה הם אינם יכולים לעמוד בתשלומו באופן מיידי. לאור תגובת המבקשים החליט בית המשפט (השופטת ר' שמולביץ) ב-10.4.2014, כי כדי להקדים את מתן פסק הבוררות, רשאים המשיבים לפרוע את יתרת החוב תוך 30 ימים.
6. המשיבים ביקשו לבטל את החלטת בית המשפט מיום 10.4.2014, או לעיין בה מחדש. המבקשים התנגדו לבקשה.
החלטת בית המשפט המחוזי