החברה קדישא הפרידה בין גברים ונשים ברחבת ההספדים, ותפצה

• תביעה לפיצוי בשל הפרדה מאולצת בין נשים לגברים ברחבת ההספדים בזמן לווייתו של אביה המנוח של התובעת, איסור על התובעת להספיד את אביה המנוח, ואילוץ הנשים ללכת בסוף מסע הלוויה.
• רקע:

1.              ביום 09.01.11 התקיימה הלווייתו של אביה המנוח של התובעת (להלן: " המנוח") בבית העלמין באופקים. הלוויה נוהלה ע"י הרב חורי ז"ל (להלן: " הרב").

2.              התובעת טוענת שהנתבעת הפלתה אותה במהלך הלוויה ומבקשת שביהמ"ש יחייב את הנתבעת לפצות אותה על עגמת הנפש שנגרמה לה, בסכום של 31,900 ש"ח.

• טענות התובעת:

3.              ביום שבת 08.01.11 נפטר המנוח. לקראת הלווייתו, שהתקיימה ביום 9.1.11, הכינה התובעת, בקושי רב, דברי הספד בשם כל המשפחה.

4.              במהלך מסע הלוויה הפלה הרב את התובעת ואת יתר הנשים שהשתתפו בלוויה, בשלושה אלה:

4.1.        ברחבת ההספדים אולצו המלווים להיפרד, כך שנשים הורשו לעמוד באזור שהוקצה להן וגברים באזור שהוקצה להם. התובעת וחמשת אחיותיה נאלצו לשבת מאחור, רחוק מגופת המנוח, ורק שני אחיה הורשו לשבת בסמוך לה.

4.2.        לאחר שראש המועצה, רב המועצה ודודה של התובעת הספידו את המנוח, הגיע תורה של התובעת לשאת דברים לזכרו. אולם, למרות שאחיה של התובעת ואחרים ניסו לשכנע את הרב לאפשר לתובעת להספיד את המנוח, סירב הוא לאפשר לה להספיד את המנוח. הרב, כך לטענת התובעת, הציע כי הוא יקריא את דברי ההספד שכתבה, אולם היא סירבה שהרב יקריא את דברי הפרידה האישיים שכתבה, המתחילים במילים "אבא יקר".

4.3.        במהלך מסע הלוויה הלכו הגברים בראש השיירה ואילו הנשים נדרשו על ידי הרב ללכת מאחור. התובעת, ביחד עם שאר הנשים, כולל בנות המשפחה, לא הורשו לצעוד לצד המנוח בדרכו האחרונה.

5.              לנוכח התנהלות הרב במהלך מסע הלוויה, מרגישה התובעת תחושת החמצה כבדה מכך שלא זכתה להיפרד מאביה כראוי.

6.              לנוכח זאת מבקשת התובעת שבית המשפט יחייב את הנתבעת לפצות אותה בסכום של 31,900 ש"ח.

• טענות הנתבעת:

7.              ההסדרים הנהוגים בבית הקברות באופקים אינם מונעים מבני המשפחה או אנשי ציבור (בהסכמת המשפחה) לשאת הספדים, כולל נשים; הדבר תלוי אך ורק בהחלטת המשפחה. הנתבעת אינה מפלה בין נשים לגברים ולמיטב ידיעתה כך פעל גם הרב.

8.              הרב אשר ניהל את לווית אביה של התובעת, הרב חורי ז"ל, לא היה עובד שלה אלא מתנדב.

9.              במהלך הלוויה הייתה מחלוקת בין המלווים, בני משפחת המנוח, באשר למספידים ולבסוף הדברים הסתדרו בהסכמה.

10.          נראה שהתובעת עלתה על גל התקשורת שקיים לאחרונה בנושא הדרת נשים והכפישה את שמה של הנתבעת.

• הראיות:

11.          מטעם התובעת העידו התובעת, מר עוז דוידיאן - אחיה של התובעת וגב' סיוון בוכלצב; ומטעם הנתבעת - מר משה דהן.