החב' להגנת להגנת הטבע ואח' נ' קהלאני ואח'

החלטה

בפני בקשה של החברה להגנת הטבע ושל הנתבעים שכנגד עמיר בלבן ואברהם שקד להורות לתובעים שכנגד זכריה וג'ואל קהלני להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים שכנגד, היה והתביעה שכנגד תדחה.

רקע קצר:

1.התובעים הגישו תביעה למתן צווי מניעה קבועים כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "קהלני") שעיקרה מניעת כל פעולה או שימוש בעמק הצבאים בירושלים. בתביעה זו גם דרשו פיצוי כספי נמוך בגין הנזקים שנגרמו על ידי פעולות קהלני.

2.קהלני הגישו כתב הגנה וגם תביעה שכנגד, ובה טענו כי החברה להגנת הטבע, ושנים מעובדיה הוציאו דיבתם לרעה ועל כן תבעו עילת התביעה הזו היא על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965.

במסגרת תביעה זו עוסקת בעיקר בפרסום באתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע, שכותרתו " זהירות, נוכל: סכנה חדשה מאיימת על עמק הצבאים" ובגוף הפרסום נכתב מצוין כי זכריה קהלני "מסכן את הטבע" ו-"מנסה להרוס את השטח" והציבור אף מוזהר מ"תרמית מיזם הבניה של זכריה קהלני".

כנגד שני עובדי החברה להגנת הטבע ניטען כי במסגרת מכתבים שכתבו בהתייחס למצב בעמק הצבאים, נקטו בלשון הרע כנגד קהלני.

לאחר תיקון התביעה שכנגד, העמידו קהלני את סכום התביעה על סך של 1,000,000 ₪.

3.באופן תמציתי ניתן לומר כי הנתבעים שכנגד טענו כי לא מדובר המכתבים אינם פרסום כהגדרת חוק לשון הרע, ואילו בעניין הפרסום באתר האינטרנט הרי שקמה להם הגנת "אמת דיברתי".

נימוקי הבקשה להפקדת ערובה:

4.מצבם הכלכלי של בני הזוג קהלני קשה, והם עצמם הודו במסגרת בקשות שהגישו להכריז עליהם כפושטי רגל, שחובותיהם בני מיליוני שקלים.

עוד טוענים הנתבעים שכנגד כי סיכוי התביעה שכנגד קלושים וזאת נוכח הטענות שנטענו על ידם בכתב התשובה לתביעה שכנגד.

5.קהלני לא הכחישו למעשה כי מצבם הכלכלי קשה, אך עמדו על כך שזכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית ואין לחסום את דרכם רק מחמת עוניים. עוד הם טענו כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב בשים לב לכך שהתביעה שכנגד הוגשה לפני כשנתיים, ושסיכוי התביעה על פניהם אינם קלושים.

קהלני אף הוסיפו וציינו כי הדין הוא שאין לחייב נתבע, שהפך בעל כורחו לתובע שכנגד, בהפקדת ערובה.

דיון והכרעה:

6.לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה דינה להדחות, וזאת לאחר שלא השתכנעתי כי סיכוי התביעה שכנגד הינם קלושים. סכום התביעה הינו אמנם גבוה ביותר, וחורג בהרבה מסכומים שנפסקים על פי רוב בתביעות מסוג זה, אך מכתב התביעה עולה לכאורה עילת תביעה. גם החברה להגנת הטבע עמדה על כך שהיא עצמה תידרש להוכיח כי הפרסום באינטרנט חוסה תחת הגנת האמת בפרסום, ומכאן שלא ניתן בשלב זה לקבוע כי סיכוי התביעה שכנגד קלושים.

7.למעלה מן הצורך אתייחס רק לטענת קהלני ולפיו אין לחייב באגרה כאשר התובע הוא תובע שכנגד. דין טענה זו להדחות שכן עילת התביעה שכנגד הינה שונה ועצמאית מעילת התביעה העיקרית, והמסכת העובדתית שתתברר בתביעה שכנגד שונה מזו שתתברר בתביעה העיקרית. על כן ונוכח האמור בבש"א (י-ם) 3297/04 קליר מוסא רינאוי נ' חברת אלעתאבי בע"מ, ניתן ביום 19.7.05 הרי שדין טענה זו להתייחס.

8.אוסיף גם כי לטעמי מועד הגשת הבקשה, מעורר כשלעצמו תהיות, ואכן ראוי היה להגיש את הבקשה בסמוך לאחר הגשת כתב התשובה לתביעה שכנגד ולא להמתין עימה לשלב ההוכחות.

9.על כן הבקשה להפקדת ערובה נדחית והמבקשים ישאו בשכ"ט בא כוחם של קהלני בסך של 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.