ה"פ 5774-06-15 - פסקדין

1.בקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים בתיק והפניית המחלוקת שבין הצדדים להליך בוררות, זאת בשל קיומה של תניית בוררות, הקבועה בסעיף 11 להסכם שנכרת בין הצדדים ביום 7.12.08 והוא נושא המחלוקת שלפני.

2.רקע ההליך הינו תובענה לאכיפת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 7.12.2008 "על תנאיו והוראותיו" וחיוב הנתבעים לבנות עבור התובע דירה חדשה למגורים כמפורט בהסכם, כשעד השלמתה, לשכור עבורו דירה בת שני חדרים לשביעות רצונו. עוד מתבקש להורות לנתבעים לחתום על כל הנדרש לרישום זכויות התובע בנכס, לחתום על שטר חוב וכן יפוי כח נוטריוני להבטחת מלוא התחייבויות הנתבעים בחוזה ולחייבם בנזקים שונים שלטענתו נגרמו לו.

3. לטענת הנתבעים הסכימו הצדדים למנות את עו"ד דניאל משולם ו/או מי מטעמו שיהיה בורר בכל סכסוך וחילוקי דעות בין הצדדים הנובעים מההסכם. התובע נמנע מלפנות לנתבעים בבקשה או דרישה לקיום הבוררות. בנסיבות אלה עותרים הם לעיכוב ההליכים והפנית הסכסוך לבוררות.

4. תשובת התובע נתבקשה ונתקבלה ובה מתנגד הוא למבוקש. לטענתו, תכלית בקשת הנתבעים היא להפעיל עליו לחץ למשוך את תביעתו, זאת ביודעם את מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתו למימון הליך בוררות. עוד טוען התובע, כי הנתבעים השתהו בהגשת בקשתם, זאת לאחר שהעלו קודם לה מספר בקשות אחרות וכן טוענים כי הואיל ונפתח התיק בבית משפט השלום והועבר לבית משפט זה בשל חוסר סמכות, הרי שלפי סעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט, לא רשאי בית המשפט הנעבר להעבירנו עוד.

לגופו של עניין טוען התובע, כי הצדדים לא חתמו על הסכם בוררות, אלא חתמו בינהם על חוזה המתייחס למערכת היחסים בינהם, כשסעיף אחד "בודד" מתוך 13 סעיפים מתייחס לשאלת הבוררות. לטענת התובע, לא מדובר בסכסוך או בחילוקי דעות בין הצדדים הנובעים מהחוזה, ו/או ביחס לסעיף כזה או אחר בחוזה, אלא בטענה לאי קיום החוזה בכללותו על ידי הנתבעים, והתובע מבקש סעדים לאכיפת תנאים והוראות בחוזה, ולא הכרעה בחילוקי דעות כאלה ואחרים הנובעים ממנו. בכל מקרה, לא קיים בין הצדדים "הסכם בוררות" כמשמעותו בחוק הבוררות, אלא סעיף בוררות סתמי, כללי ובלתי מחייב, המתייחס אך ורק "לסכסוך וחילוקי דעות הנובעים מההסכם" ולא לשאלה המהותית המתייחסת לשאלת אכיפת החוזה כפי שנתבע".

התובע טוען עוד, כי עו"ד דניאל משולם שנקבע על ידי הצדדים לשמש כבורר, יצג בעבר את הנתבעים, כמו גם את התובע, בעניינים שונים. לתובע אין בו אמון ולטענתו, שיתף עו"ד משולם פעולה עם הנתבעים כנגדו, לא השלים את המתחייב כלפיו והתרשל בתפקידו. בנסיבות אלה קיים חשש אינהרנטי למשוא פנים, שיקולים זרים, ניגוד עניינים וניהול ההליך בלב שאינו פתוח ובנפש חפצה. על כן, גם אם עו"ד משולם כשיר להתמנות כבורר, כי אז, משיקולי צדק ומניעת עיוות דין קיימת הצדקה לאי הפניית ההליך לבוררות.

5. בתשובתם, הפנו הנתבעים לכך, כי טענת תניית הבוררות הועלתה על ידם בהזדמנות הראשונה, וכי העברת ההליך מבית משפט שלום למחוזי, אינה מונעת העברתו של ההליך לבוררות. באשר לפסילתו של עו"ד משולם כבורר טוענים הנתבעים, כי ראשית על התובע לשתף פעולה בנושא קיום הבוררות, שם יעלה טענותיו לפסילת הבורר או חוסר כשרותו וככל שלא תתקבלנה טענותיו – יוכל להעלותן לפני בית משפט. כך או כך השלים וטען ב"כ הנתבעים לפני, כי מרשיו אינם עומדים על זהות הבורר דווקא, ומוכנים למינוי בורר חליפי, בין שיקבע על ידי הצדדים ובין על ידי בית המשפט בהתאם לשיקול דעתו.

6. טענתו הראשונה של התובע היא כאמור, שהצדדים לא חתמו על הסכם בוררות וכי אין המדובר בסכסוך או בחילוקי דעות בין הצדדים הנובעים מהחוזה, אלא בטענה לאי קיום החוזה בכללותו. אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית, כלל היסוד בשאלת תחולתו של הסכם בוררות בין צדדים, הינו הכלל בדבר עצמאותו של הסכם הבוררות ביחס ליתר תנאי ההסכם, אשר משמעותו כי הסכם הבוררות מתוקף היותו המנגנון לבירור והכרעה בזכויות נושא ההסכם עשוי להמשיך ולהתקיים גם במקרה שההסכם המקורי, המכיל את סעיף הבוררות, התבטל או הופר. כך נקבע מפורשות עוד בראשיתה של ההלכה בעניין זה, בע"א 312/56 אברהם קרבס נ' סולומון אברמוביץ, פ"ד יב 115, כי סעיף בוררות הנכלל בהסכם עומד בעינו ומחייב כל זמן שלא בוטל ע"י הצדדים לו, וכל עוד לא הושגה המטרה שלשמה נערך ההסכם.

שנית וככלל, פרשנותו של הסכם נסמכת כידוע, בראש ובראשונה על אומד דעתם של הצדדים לו, עת ביקשו ליצור ביניהם התקשרות מחייבת. בהתאם לסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), אומד דעת זה נלמד מלשונו של החוזה ומן הנסיבות החיצוניות לו: