ה"פ 45174-11-15 קראמן נ' קראמן ואח'

תובענה על דרך של המרצת פתיחה שבה עותר המבקש ("סמי") למתן פסק דין הצהרתי שהחלטה שהתקבלה באסיפת בעלי המניות של המשיבה 3 ("החברה") ביום 12.10.15 ("ההחלטה") בטלה. עוד התבקשה הצהרה שזכויות החתימה בחברה הן אלה שהיו ערב קבלת ההחלטה, וכן הוראה לבנק שבו מתנהל חשבונה של החברה שלא לכבד הוראות, דרישות או המחאות שנחתמו בידי המשיב 2 ("פאדי").

רקע

החברה התאגדה ביום 23.2.89 ובעלי מניותיה באותה עת היו סמי, המשיבה 1 ("סמיחה") ופאדי. קודם לכן, ביום 20.2.89, נחתם בין כל הצדדים להליך זה הסכם המייסדים ("הסכם המייסדים") שעל פי הוראותיו הקצתה החברה מניות כדלקמן: לסמי 60 מניות הנהלה ו-25 מניות רגילות, לסמיחה 40 מניות הנהלה ו-25 מניות רגילות, לפאדי 25 מניות רגילות ולזיאד קראמן (בנו המנוח של סמי) ("זיאד") 25 מניות רגילות. לימים העביר זיאד את מניותיו לסמי, ובמועד הגשת התובענה מצב החזקת המניות היה כאמור לעיל זולת העובדה שסמי מחזיק ב-60 מניות הנהלה ו-50 מניות רגילות. כמוסבר להלן, זולת השכרת משנה של נכס מקרקעין החברה אינה מנהלת עסקים. החברה שוכרת נכס מקרקעין הידוע כחלקה 1 בגוש 11777 הנמצא בסמוך לקיבוץ בית אורן, שעליו בנוי מתחם הכולל אולם אירועים, שטח גינות ושטח חניה ("המקרקעין"). המקרקעין הם בבעלות סמיחה שהשכירה אותן לחברה, וזו מצדה משכירה אותם לצד שלישי. כאמור, השכרת המקרקעין היא עיסוקה היחיד של החברה ודמי השכירות הם מקור הכנסתה היחיד.

ביום 23.7.15 התקיימה אספה של בעלי המניות כשעל סדר יומה שלושה נושאים, שלענייננו רלוונטי אחד מהם והוא חידוש בחירתו של סמי כמנהל החברה ("האספה הראשונה"). כעולה מפרוטוקול האספה הראשונה (נספח 8 להמרצת הפתיחה), הדיון בנושא חידוש מינויו של סמי נקלע למבוי סתום, ועקב כך ננעלה האספה ללא קבלת החלטה. בעקבות כך שלח פאדי הזמנה לאספה נוספת של בעלי המניות, שנועדה ליום 12.10.15 (נספח 9 להמרצת הפתיחה) ("האספה השנייה"). בהתאם להזמנה לאספה השנייה, הנושאים לדיון היו התנהלותו של סמי ואי-סדרים שהתגלו, תפקיד המנכ"ל, תביעות נגד החברה ומינוי דירקטורים. ביום 13.10.15 שלח עו"ד מ' נקארה ("עו"ד נקארה") מכתב לפאדי, בשמם של ה"ה מונדר קראמן ("מונדר") וטארק קראמן ("טארק"), בניו של סמי ומיופי כוחו, ובו הודיע בין השאר שלדעתו של סמי ההזמנה לאספה השנייה אינה חוקית, והזמין את פאדי לקיים דו-שיח עם מונדר וטארק במישרין על מנת ליישב את חילוקי הדעות. ביום 2.11.15 שלח עו"ד נקארה מכתב לבא כוחם של פאדי וסמיחה ובו הוא חזר על העמדה שהאספה השנייה אינה חוקית, וצירף למכתבו הזמנה לאספת בעלי מניות ליום 18.11.15. כמסתבר, באספה השנייה שקיימו פאדי וסמיחה הם גם החליטו לשנות את זכויות החתימה בשם החברה, כך שבמקום שחתימתו של סמי בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה, חתימתו של פאדי בצירוף חותמת החברה היא שתחייב את החברה. ביום 4.11.15 כתב בא כוחו של סמי לבנק איגוד, שבו התנהל חשבון החברה, שההחלטה בדבר שינוי זכויות החתימה אינה חוקית, ובמענה לכך הודיע הבנק שביום 29.10.15 התקבלה אצלו החלטת החברה כשהיא מאושרת בידי עורך דין, וכי אם יימסר לו צו של רשות שיפוטית מוסמכת הבנק יפעל בהתאם לצו. לאחר מכן פנה בא כוחו של סמי לבא כוחם של סמיחה ופאדי והעמידו על כך שההחלטה נוגדת את הדין ואת מסמכי ההתאגדות של החברה ולכן אין לה תוקף, וכי על פאדי וסמיחה להודיע על כך לבנק. כאשר התברר לסמי שאין בכוונת פאדי וסמיחה להביא לביטול ההחלטה, הוא הגיש את התובענה הנוכחית שבה עתר לסעדים ההצהרתיים הנזכרים לעיל.

התובענה הוגשה כנגד סמיחה, פאדי והחברה. בסמוך לאחר הגשתה הגישה החברה בקשה (מספר 1) לעיכוב הליכים על יסוד סעיף בוררות הכלול בתקנון ההתאגדות של החברה ("התקנון"). ביקשתי את תשובתו של סמי לבקשה, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכים. בעקבות כך הגישו המשיבים את תשובותיהם להמרצת הפתיחה.

עיקר הטענות

סמי טוען כי הזימון לאספה השנייה מנוגד להוראת סעיף 48(א) לתוספת השנייה לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג–1983 (בהתאמה, "התוספת" ו"הפקודה") שהוראותיה אומצו בתקנון. לטענתו, נדרשת הודעה מוקדמת של שבעה ימים ואילו ההודעה על קיום האספה נמסרה לסמי ביום קיום האספה. עוד הוא טוען שההחלטה התקבלה בניגוד להוראות סעיפים 51 ו-52 לתקנון, המחייבות קיומו של מניין חוקי בן שלושה חברים לפחות, ובאין מניין חוקי יש לדחות את האספה לשבוע. לטענתו, העדרו של סמי מן האספה השנייה מנע אפשרות לקבל החלטה כלשהי וממילא גם את ההחלטה, ולכן היא פסולה. בנוסף טוען סמי שפאדי אינו בעל מניות הנהלה ולכן לא היה יכול להצביע באספה. סמי טוען גם שלפי התקנון לא ניתן לקבל החלטות מהותיות ללא רוב של 60% מבעלי מניות ההנהלה, ולטענתו זו הסיבה שמלכתחילה הוקצו לו מניות הנהלה בשיעור כזה. לדבריו, ככל שפאדי וסמיחה סבורים שהתנהלותו עולה כדי קיפוח, עליהם לפנות לבית המשפט בהליך מתאים.