ה"פ 44623-02-12 - פסקדין

1.ביום 23/02/12 הגישו המבקשים תובענה בדרך של המרצת פתיחה, שבה עתרו לחייב את המשיבה לפצותם בגין הפקעת נכסי מקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור, לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ולפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943.

2.כבר בראשית ההליך הוסכם כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לשום את הקרקע לצורך קביעת הפיצויים. מאז התקיימו מספר ישיבות, במהלכן נדונו בקשות התובעים לתקן את כתב התביעה, לאחר שהתברר כי לא כל הנכסים שנכללו בתובענה המקורית נמצאים בבעלות המבקשים.

3.התנהלות המבקשים, עת שהיו מיוצגים על ידי בא כוחם הקודם, התאפיינה בסרבול ובהארכת הדיון שלא לצורך. מלכתחילה נכללו בתביעה שתי חלקות שלא היו למבקשים זכויות בהן, בהמשך ניתנה להם אפשרות לתקן את התביעה ולהוסיף דרישה לפיצויים בגין הפקעה של שתי חלקות אחרות, בטענה כי הם זכאים לפיצויים עקב הפקעתן ובעקבות כך נאלצה המשיבה להגיש כתב תשובה מתוקן. בסופו של דבר, בישיבה שהתקיימה ביום 03/09/14 צמצמו המבקשים את תביעתם, כך שחזרו בהם מבקשתם לצרף את שתי החלקות החדשות.

בשל התנהלות המבקשים, הם גם חויבו לשאת בהוצאות שנגרמו למשיבה, עקב הטרחתה לשווא.

4.לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, שכלל הסכמה באשר לעקרונות הפיצוי וערכי החישוב שלהם. בין הצדדים נותרה מחלוקת בסוגיית החיוב בהוצאות ושכר טרחת עוה"ד בהליך זה. בהתאם למוסכם, הוגשו טיעונים קצרים בכתב, בהם פירט כל צד את נימוקיו בעניין זה.

5.ב"כ המבקשים הפנה לפסיקה, ממנה ביקש ללמוד כי גובה שכר הטרחה הנהוג בהליכים מסוג זה הוא בין 15% ל-20% מגובה הפיצויים.

ב"כ המשיבה הדגיש את התנהלות המבקשים, את הפער בין סכום התביעה (1,020,000 ₪) לבין הסכום שהוסכם בסופו של דבר, בטענה כי סכום התביעה היה גבוה לאין ערוך מהסכומים שנפסקו, דבר השולל, או לכל הפחות, מפחית את סכום הטרחה וההוצאות להם זכאים המבקשים.

בנוסף, טוענת המשיבה, כי התביעה התייחסה לפיצויים מהמטר הראשון שהופקע, כאשר בכל הנוגע לפיצוי עבור 25% הראשונים מהמקרקעין פטורה המשיבה מתשלומם, והסמכות לדון ולהכריע בעניין זה נתונה לשר התחבורה.

לסיכום, טוענת המשיבה, כי המחלוקות אשר נסובו בין הצדדים נתגלעו בתום לב והתבססו על חוות דעת שמאית מטעם המשיבה. קשיותן ומורכבותן של הסוגיות המשפטיות והשמאיות, חייבו קיומם של ההליכים שהתקיימו בפני בית המשפט ובפני השמאי. לפיכך, אין לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.